הרב נולד בצפת בשנות תש"י, בעיר העתיקה שבראשה התנשאו הרי הגליל ונשבה בה רוח של קדושה ומסורת. אביו, מתלמידי חכמי ישיבת פורת יוסף, היה קשור בקשרי ידידות והדרכה אל גדולי המקובלים של העיר, ומתוך כך גדל הרב באווירה של תורה ויראה, שקידה ואהבת ישראל. עוד בנעוריו ניכר בו כישרון הלימוד והעמקות, ובצעירותו כבר היה שקוע בעיון מתמיד בתורת הנגלה והנסתר.
את לימודיו עשה בישיבת חברון בירושלים, שם דבק ברבותיו — ראש הישיבה הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל ורבי יחזקאל סרנא זצ"ל — אשר הנחילו לו את דרך ההעמקה בלימוד ואת השקפת התורה הרחבה. לאחר מכן עלה הרב לישיבת "מרכז הרב", ובה דבק ברבותיו מרן הרב צבי יהודה קוק זצוק"ל ובתלמידיו המובהקים, מהם ינק את דרכו בתורה הגואלת ואהבת ארץ ישראל.
בשנות תש"ם, מתוך ראיית הצורך להעמיד דור חדש של תלמידי חכמים, נשלח הרב לייסד ישיבה חדשה בגליל התחתון – ישיבת "אור ההר". חזונו היה לשלב תורה גדולה, יראת שמים עמוקה ורגישות למציאות החיים של עם ישראל בארץ. סביב הישיבה צמחה קהילה תוססת, ובה נבנו בתי מדרש, כוללים, גני ילדים ותנועת נוער הפועלת ברוח דבריו של הרב על אהבת התורה והארץ.
תלמידיו של הרב, רבים מהם משמשים כיום כר"מים, ראשי כוללים ורבני קהילות, ממשיכים את דרכו של רבם בהפצת תורה מתוך חיבור בין עומק ההלכה לרוח האמונה. תחת הנהגתו קיבלה הישיבה אופי מיוחד — שילוב של עמל תורה בעיון עם בירור השקפתי ואמוני מתוך כתבי מרן הרב קוק ובנו הרצי"ה, לצד קיום מדוקדק של ההלכה לפי פסיקות חכמי המזרח ובראשם רבנו יוסף חיים בעל ה"בן איש חי".
קהילת "אור ההר" הפכה למרכז רוחני לא רק לתושבי האזור אלא גם לרבים הבאים ללמוד, לשמוע שיעור או לשהות בשבת עם הרב. תלמידיו מספרים על דמות מאירה, המחברת תורה עם דרך ארץ, עומק עם פשטות, וענווה עם מנהיגות.
במקביל לעיסוקו בהנהגת הישיבה, הרב מוסר שיעורים באמונה ובהלכה במקומות רבים, מופיע בשיעורים קבועים ברדיו ובאינטרנט, ומדריך דורות של תלמידים וקהילות לאור תורת ארץ ישראל.
הרב נודע באמירתו כי "הישיבה איננה רק מקום של לימוד תורה, אלא לב פועם המחבר שמים וארץ, תורה ומעשה, אמונה ומציאות החיים."
תחת הנהגתו קמה תנועה של בני תורה המבקשים להאיר את העולם בתורתם ובמעשיהם, מתוך נאמנות מוחלטת לדרך התורה ולחזון הגאולה ההולכת ומתרקמת בדורנו.
