גמ' ראש השנה דף ט: – י:
אורך השיעור הקולי ברי"ף ר"ן
ושו"ע הוא 34:00 דקות
אורך השיעור הקולי בפוסקים הוא 8:30 דקות
1)נמצאת למד שהנוטע מ"ד יום קודם
ראש השנה עלתה לו שנה. 1
2)ג' שנים הללו אינם נמנים מיום ליום,
אלא הולכים בהם אחר שנות העולם שהוא מתחיל מתשרי 1
רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק ט הלכה ט
נמצאת למד שהנוטע מ"ד יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה, ואעפ"כ
אין פירות הנטיעה הזאת מותרות בערלה אלא ברביעית עד ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות.
שולחן ערוך יורה דעה סימן רצד סעיף ד
ג' שנים הללו אינם נמנים מיום ליום, אלא הולכים בהם אחר שנות העולם
שהוא מתחיל מתשרי, ואם נתעברה נתעברה לערלה ולרבעי. ופעמים שאינו אלא שתי שנים ומ"ד
יום, ופעמים שהם יתרים על ג' שנים. כיצד, נטע מקודם ט"ז באב, שנשאר עדיין מ"ד
יום עד ר"ח תשרי, כיון שהגיע ר"ח תשרי עלתה לה שנה ומונה עוד שתי שנים. ואם
נטע ביום ט"ז, ומיום ט"ז ואילך, מונה מראש חדש תשרי הבא ג' שנים שלמים. ולאחר
ר"ח תשרי של שנה רביעית, כל הפירות שיחנטו בו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן
דין ערלה, אע"פ שנגמרים אח"כ. והנחנטים בו מט"ו בשבט של שנה רביעית
עד ט"ו בשבט של שנה חמישית, נקראים רבעי. ולאחר ט"ו בשבט של שנה חמישית הם
חולין גמורים.
ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה סימן רצד סעיף ד
ח שנשאר עדיין מ"ד יום כו' – חמשה עשר יום דאב שהוא לעולם
מלא וכ"ט יום דאלול שהוא לעולם חסר:
ט עלתה לו שנה – דקי"ל שלשים יום בשנה חשוב שנה לענין נטיעה
אלא שאין נטיעה קולטת פחות מי"ד יום:
י יש להם גם כן דין ערלה – דאילן גדל על רוב המים של שנה שעברה
וכל שהוא חונט קודם חמשה עשר בשבט היינו מחמת יציקת מים שלפני ראש השנה וכ' הרא"ש
ויראה דהאידנא אין חנטה בשום אילן קודם חמשה עשר בשבט ולכן אין נזהרין בערלה אלא שלש
שנים עכ"ל והמחבר השמיטו ולמ"ש המע"מ סוף דף קל"ב דהרא"ש
כתב כן לסברת הרז"ה אבל לסברת הרמב"ם ורש"י לא איצטריך דאפי' חונטין
קודם חמשה עשר בשבט לעולם לא משכחת לה יותר משלש שנים דכשנטע פחות משלשים יום קודם
ר"ה א"צ להמתין עד חמשה עשר בשבט עכ"ל היה אפשר לומר הלכך השמיטו המחבר
מפני שנ"ל עיקר כסברת הרמב"ם וכדמשמע בסעיף ה' אבל קשה על המע"מ דהא
משכחת לה כשנטע אחר ר"ה קודם לחמשה עשר בשבט ודוק ואפשר דאין דרך לנטוע אחר ר"ה:
