רי"ף ערובין דף ה:
גמ' ערובין דף יז: - יח.
אורך השיעור הקולי ברי"ף ור"ן הוא 28:26 דקות
אורך השיעור הקולי בפוסקים הוא 8:25 דקות
אין להעתיק או לצלם את התמונות
2)מותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה
בפסים פשוטים שמניחין אותן בכל רוח ורוח.
4)לא התירו הפסים האלו אלא בארץ ישראל
ולבהמת עולי רגלים בלבד
1)
בין כל פס לפס כמלוא שתי רבקות של ארבע ארבע בקר אחת נכנסת
ואחת יוצאה, שיעור רוחב זה אין יתר על שלש עשרה אמה ושליש
רמב"ם הלכות שבת
פרק יז הלכה כז
באר שעשה לה שמונה פסין מארבע זויות
שני פסין דבוקין בכל זוית הרי אלו כמחיצה, ואע"פ שהפרוץ מרובה על העומד בכל רוח
ורוח, הואיל וארבע הזויות עומדות הרי זה מותר למלאות מן הבאר ולהשקות לבהמה, וכמה יהיה
גובה כל פס מהן עשרה טפחים ורחבו ששה טפחים ובין כל פס לפס כמלוא שתי רבקות של ארבע
ארבע בקר אחת נכנסת ואחת יוצאה, שיעור רוחב זה אין יתר על שלש עשרה אמה ושליש.
2)
מותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסים פשוטים שמניחין אותן
בכל רוח ורוח
רמב"ם הלכות שבת
פרק יז הלכה כט
מותר להקריב ארבע הזויות האלו לבאר,
והוא שתהיה פרה ראשה ורובה לפנים מן הפסין ושותה, אע"פ שלא יאחוז ראש הבהמה עם
הכלי שבו המים הואיל וראשה ורובה בפנים מותר ואפילו לגמל, היו קרובים יתר מזה אסור
להשקות מהן אפילו לגדי שהוא כולו נכנס לפנים, ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסים
פשוטים שמניחין אותן בכל רוח ורוח כדי שלא יהא בין פס לחבירו יתר על שלש עשרה אמה ושליש.
3)
גן החיות
שו"ת נודע
ביהודה מהדורה תנינא - או"ח סימן מז
בע"ה פראג תקמ"ח לפ"ק
תשובה בראשון באחד לחדש. יקבל ברכה בגודש. יזכה לראות בציון אור חדש. ה"ה כבוד
אהובי מחותני ידידי וחביבי הרב הגאון המפורסם המאור הגדול נ"י פ"ה ע"ה
כק"ש מוה' אלעזר נר"ו אב"ד דק"ק קעלין:
מכתבו הגיעני. ועל דבר אשר דרש
במה שאמרו בריש מי שהוציאוהו וכו' הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או סוהר וכו' אם
בעינן בדיר דירת אדם שיהיה השומר דר בתוכו וממילא בעינן שיהיה מוקף לדירה. ורום מעלתו
סבר שבדיר לא בעינן כלל דירת שומר כי ע"י הבהמות שבתוכו ג"כ מקרי דירה ודומה
זה למזוזה ורפת בקר חייב במזוזה. וע"ז רצה מעלתו להתיר גם בקרפף של חיות המוקף
מחיצות והחיות המה שמה שקורין טיר גארטין /גן חיות/ כי מה לי רפת של בהמות ומה לי של
חיות וחיה בכלל בהמה. והרבני מוה' ניסן נחלק וסבר שבעינן דירת אדם בתוכו ושיהיה מוקף
לדירה והראה לו מהרר"ן שכן הוא בפירוש רבינו יהונתן בפ"ב דעירובין ורום מעלתו
עודנו מחזיק בדבריו כיון שהטור והש"ע לא הזכירו תנאי זה בדיר וסוהר: הנה ראיות
של כבוד מעלתו ממזוזה יש להשיב וגם במזוזה לא ע"י דירת הבהמות מקרי דירה אבל מקרי
דירה בשביל בני אדם שנכנסין ויוצאין בו ועיין בש"ך סימן רפ"ו ס"ק ב'.
ולא בכל מילי שוה למזוזה ואם הוקף ולבסוף ישב בשבת לא מקרי הוקף לדירה ובמזוזה חייב.
ועוד אפי' יהיבנא למר דדירת בהמות מקרי דירה היינו בהמות שדרכן עם בני אדם אבל חיות
המזיקות אין אדם דר עם נחש ודוב ונמר וארי וכיוצא בהן. ואמנם באמת לא מצאתי בשום אחד
מפוסקים ראשונים ואחרונים שהזכיר בדיר וסוהר דבעינן שידור שם שומר רק בדברי רבינו יהונתן
+/מהגדול ממינסק/ עיין עירובין (י"ט ב') רש"י ד"ה דיר.+ ולכאורה אם
דירת הבהמות מעצמן לא מקרי דירה מה יועיל דירת השומר כיון שכל עיקר דירת השומר הוא
בשביל שימור הבהמות והוה דירה שתשמישה לאויר ומ"ש מבורגנין שבשדות שאע"פ
שהשומר דר בתוכו לא מהני כיון שאינו עשוי לדור אלא למשמר עיין בריש סי' שנ"ח במג"א
ס"ק א' ועי' בעירובין דף ט"ו ע"א ברש"י ד"ה משום דהוי דירה
שתשמישה לאויר וכו' דלאו דירה היא דע"כ הוא דר שם. ואמנם בס' תוספת שבת הסב גם
דעת רש"י לחלק בין דר שם רק ביום ובין דר שם ביום ובלילה וא"כ איכא למימר
דבדיר וסהר דרך השומר לדור ביום ובלילה. ואמנם בעובדא דידיה שהוא מקום דירת חיות לא
מיבעיא שאם אין שם דירה קבועה לשומר שידור ביום ולילה שאינו רשאי לטלטל ביותר מבית
סאתים אלא אפילו הוקף מתחלתו לדירה ויש שם דירה קבועה לשומר לא מהני ואמינא ק"ו
אם אמרו שם בעירובין דף כ"ד ע"ב נזרע רובו הרי הוא כגינה פירש"י דבטיל
דירתו דבזרעים לא דיירי אינשי וק"ו לא דיירי אינשי בגדודי חיות וא"כ אפילו
יש שם דירה לשומר בטיל דירתו ואפי' אין בו יותר מסאתים אפי' פחות מסאתים ג"כ יש
לדון שאם נימא שעכ"פ מקום הזריעה אסור ועי' בסי' שנ"ח בט"ז ס"ק
ד'. ויש מקום לפלפל בזה ואין כאן מקומו אבל ביתר מסאתים נלע"ד דודאי גדודי חיות
גרע מזרעים. ולכן דעתי נוטה לדברי הרבני מוה' ניסן. דברי הד"ש. +/חת"ס/ דחה
הגאון ז"ל שאין דמיון מזוזה לשבת שהרי בשבת חלקו בין ישב ולבסוף הוקף ובין הוקף
תחלה ובמזוזה לא חלקו. ויש לדחות דחייתו דבשבת במחיצה תליא. ומה ענין מזוזה למחיצה
לכן אמרו כל מחיצה שלא הוקפה לדירה לא שמה מחיצה ובמזוזה מה לי אם היה שמה מחיצה או
לא. אך גדר הדירה שיהיה אותה המחיצה הוקף לא ילפינין ממזוזה דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא
תקון.+
4)
לא התירו הפסים האלו אלא בארץ ישראל ולבהמת עולי רגלים בלבד
רמב"ם הלכות
שבת פרק יז הלכה ל
לא התירו הפסים האלו אלא בארץ
ישראל ולבהמת עולי רגלים בלבד והוא שיהיה באר מים חיים של רבים, אבל אדם ירד לבאר וישתה
או יעשה לו מחיצה מקפת לבאר גבוהה עשרה טפחים ויעמוד בתוכה וידלה וישתה, ואם היה הבאר
רחב הרבה שאין אדם יכול לירד בו הרי זה ידלה וישתה בין הפסין.
