רי"ף ערובין דף יג:
גמ' ערובין דף מה.-מח.
אורך השיעור הקולי ברי"ף ור"ן הוא 19:50 דקות
אורך השיעור הקולי בפוסקים הוא 04:00 דקות
אין להעתיק או לצלם את התמונות
1)
היו שנים, מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה
רמב"ם הלכות שבת
פרק יב הלכה טז
היו שנים מקצת ארבע אמות של זה לתוך
ארבע אמות של זה מביאין ואוכלין באמצע, ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו,
ואם היו שלשה והאמצעי מובלע בינתים, הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורים
זה עם זה.
בית יוסף אורח חיים סימן
שמט אות ד ד"ה היו שנים
ד היו שנים מקצת אמותיו של זה בצד אמותיו של זה עד סוף הסימן. משנה בפרק
מי שהוציאוהו (מה.):
שולחן ערוך אורח חיים
סימן שמט סעיף ד
(יד) היו שנים, מקצת אמותיו של זה
בתוך אמותיו של זה, כגון שיש ביניהם ה ו' אמות, מביאין ואוכלין באמצע ובלבד שלא יוציא
כל אחד מתוך שלו לתוך של חבירו. היו שלשה (טו) והאמצעי מובלע ביניהם, כגון שבין שנים
החיצונים שמנה אמות, האמצעי מותר עם כל אחד מהחיצונים במה שארבע אמותיו מובלעים בתוך
שלו, ושנים החיצונים אסורים זה עם זה.
משנה ברורה על שולחן ערוך
אורח חיים סימן שמט סעיף ד
(יד) היו שנים וכו' - היינו שאחד יש
לו דבר מאכל ומונח אצלו בתחלת ד' אמותיו וכן השני יש לו דבר מאכל ומונח אצלו ג"כ
בתחלת ד' אמותיו וביניהם יש הפסק שש אמות נמצא דשתי אמות השניות של כל אחד ואחד מובלעים
זה בתוך זה לכן מותרים שניהם להביא האוכל בתוך השתי אמות האמצעיות שהם עדיין בתוך ד'
אמות של כל אחד ואחד:
(טו) והאמצעי מובלע ביניהם - שהוא
עומד באמצע השמונה ואצלו מונח דבר מאכל ונמצא שארבע אמותיו מובלעין בתוך שניהם שאם
ירצה יכול לטלטל שנים מצד זה ושנים מצד זה וזה שכתב האמצעי מותר עם כל אחד מהחיצונים:
2)
שלש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים
רמב"ם הלכות עירובין
פרק ד הלכה כג
שלש חצירות הפתוחות זו לזו ורבים בכל
חצר מהן, עירבו שתים החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן ו מותרות עמה ושתים החיצונות
אסורות זו עם זו עד שיעשו שלשתן עירוב אחד, היה בכל חצר מהן אחד אף על פי שרבים דורסין
בחיצונה אינן צריכין לערב שכל אחד מהן מותר במקומו, היו שנים בפנימית הואיל והן אסורין
במקומן עד שיערבו הרי הן אוסרין על היחידים שבאמצעית ושבחיצונה עד שיערבו שנים שבפנימית,
זה הכלל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה
מפני שעוברת עליהן.
בית יוסף אורח חיים סימן
שעח אות א ד"ה שלש חצרות
א שלש חצרות פתוחות זו לזו וכו'. משנה בפרק מי שהוציאוהו דף מ"ה
(ע"ב) אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לג' חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים
עירבו שתיהן עם האמצעית וכו' ופירש רש"י פתוחות לרשות הרבים דכל אחד רשות לעצמה
ואין להן דריסת רגל זו על זו דאי הוו להו זו לפנים מזו אסרה פנימית אחיצונה ובגמרא
דף מ"ט (ע"ב) אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ולא ידעתי למה
כתב רבינו ופתוחות למבוי במקום מה ששנינו ופתוחות לרשות הרבים: ובגמרא דף מ"ח
(ע"א) ואמאי כיון דעירבו להו חיצונות בהדי אמצעית הוה ליה חדא אמר רב יהודה כגון
שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו ופירש רש"י שנתנה אמצעית עירובה בזו ובזו
דדמיא אמצעית כאילו דרה בהם ואין דיורי חיצונות באמצעית למימרא דכי הדדי נינהו ורב
ששת אמר אפילו תימא שנתנו עירובן באמצעית כגון שנתנוהו בשני בתים ופירש רש"י דהשתא
לא מיחברן חיצונות בהדדי ולא ידעתי למה הרי"ף והרא"ש והרמב"ם השמיטו
כל זה אבל הגהות אשיר"י כתבו שם (סי' יב) וכגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה
בזו אבל אם נתנו החיצונות עירובן באמצעית בבית א' הוה ליה חדא ושרו שלשתן לכולי עלמא
וגם הרב המגיד כתב בפ"ד מהלכות עירובין (הכ"ג) בשם הרשב"א (עבה"ק
ש"ד סי' ב) וכתב שהעלה מהסוגיא שאם נתנו העירוב באמצעית בבית א' ובכלי אחד או
בב' כלים ובבית אחד וכגון שהיה האחד מלא והותיר הרי שלשתן מותרות זו עם זו ואולי לזה
כתב רבינו עד שיעשו שלשתן עירוב א' עכ"ל ואפשר שגם רבינו שכתב והחיצונות לא עירבו
יחד לכך כיון:
שולחן ערוך אורח חיים
סימן שעח סעיף א
שלש חצירות (א) פתוחות זו לזו (ב)
ופתוחות לרשות הרבים, ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעית, והחיצונות לא עירבו יחד,
החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעית מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה. במה דברים
אמורים, כשנתנה אמצעית (ג) <א> עירובה בזו ועירובה בזו, או שנתנו החיצונות עירובן
באמצעית (ד) בשני בתים, אבל אם נתנו שתי החיצונות עירובן באמצעית (ה) בבית אחד, (ו)
שלשתן מותרות זו עם זו.
משנה ברורה על שולחן ערוך
אורח חיים סימן שעח סעיף א
(א) פתוחות זו לזו - דאל"ה לא
היו יכולין לערב יחד:
(ב) ופתוחות לר"ה - וה"ה
כשפתוחות למבוי. וכתבו האחרונים דה"ה אם החיצונה לבד פתוחה לר"ה או למבוי
ואמצעית יש לה דריסת הרגל עם הפנימית השניה שלפנים הימנה נמי דינא הכי דכל אחת שריא
עם האמצעית אפילו החיצונה הפתוחה לר"ה ואין הפנימית יכולה לאסור עליה דרגל המותרת
במקומה אינה אוסרת שלא במקומה כדלקמיה ס"ב:
(ג) עירובה בזו ועירובה בזו - דאז
דיורי האמצעית בחיצונה ואין דיורי חיצונה באמצעית למהוי כולהו כי חדא אבל אם נתנו עירובן
באמצעית הוי כאלו כולן דרין באמצעית:
(ד) בשני בתים - ואפילו מלאוהו לכלי
אחת ואייתר ונתנו אח"כ לכלי אחר דבכה"ג היה מהני אם היו נותנים אותו בבית
אחד כמ"ש סימן שס"ו ס"ד אבל אם נתנו בשני בתים לא משתרי החיצונות זו
בזו כיון דלא מיחברי אהדדי:
(ה) בבית אחד - והיינו בכלי אחד או
דמליא למנא ואייתר [אחרונים]:
(ו) שלשתן מותרות - דהוי כאלו עירבו
יחד: