רי"ף ערובין דף כד.
גמ' ערובין דף עה:- עו
אורך השיעור הקולי ברי"ף ור"י הוא 14:58 דקות
אורך השיעור הקולי בפוסקים הוא 4:20 דקות
אין להעתיק או לצלם את התמונות
1)אין שתי חצרות יכולות לערב יחד
אא"כ יהא פתח ביניהם, או חלון שיש בו ד' טפחים על ד' טפחים
2)חלון שבין שני בתים, אפילו הוא
למעלה מעשרה
1)
אין שתי חצרות יכולות לערב יחד אא"כ יהא פתח ביניהם,
או חלון שיש בו ד' טפחים על ד' טפחים
רמב"ם הלכות עירובין
פרק ג הלכה א
חלון שבין שתי חצירות אם יש בו ארבעה
טפחים על ארבעה טפחים או יתר על זה והיה קרוב מן הארץ בתוך עשרה טפחים, אפילו כולו
למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה או כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה אם רצו יושבי שתי
החצרות לערב כולן עירוב אחד הרשות בידן ויעשו כחצר אחת ויטלטלו מזו לזו, ואם רצו מערבין
שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן, היה החלון פחות מארבעה או שהיה כולו למעלה מעשרה
מערבין שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן.
בית יוסף אורח חיים סימן
שעב אות ד ד"ה ואין שתי
ד ואין שתי חצירות יכולין לערב יחד אלא אם כן יהא פתח ביניהם או חלון שיש
בו ד' על ד' טפחים וכו'. משנה ריש פרק חלון (עו.):
ומ"ש ואפילו אין ממנו אלא משהו
בתוך עשרה וכו'. ברייתא שם ודייקינן נמי ממתניתין הכי:
ומ"ש וכשיש ביניהם פתח או חלון
וכו'. גם זה באותה משנה:
שולחן ערוך אורח חיים
סימן שעב סעיף ד
(כז) אין שתי חצרות (כח) יכולות לערב
יחד * אא"כ יהא (כט) פתח ביניהם, ד או חלון שיש בו (ל) ה ד' טפחים על ד' טפחים,
(לא) ויהי' קצתו (לב) בתוך י"ט הנמוכה לארץ ואז, אם רצו מערבין יחד; ואם רצו,
מערבין כל א' לעצמו (ועיין לקמן סי' שפ"ו סעיף ב' ישראלים הדרים בב' וג' מקומות,
כיצד יערבו).
משנה ברורה על שולחן ערוך
אורח חיים סימן שעב סעיף ד
(כז) אין שתי חצרות וכו' - וכ"ז
מיירי כשלא נשתתפו החצרות יחד במבוי אבל אם נשתתפו החצרות יחד במבוי נעשו הכל כחצר
אחד ומותרים לטלטל מזה לזה אפילו לא היה רק חור קטן ביניהם:
(כח) יכולות לערב יחד - ר"ל לענין
שיהא מותר לטלטל אפילו כלי הבית מזה לזה וכנ"ל:
(כט) פתח ביניהם או חלון - ואז מותר
לטלטל אפי' דרך פתחים קטנים או חור שביניהם או ע"י גב הכותל למעלה דשניהם כאחד
חשיבי:
(ל) ארבעה על ארבעה - ואפילו הפתח
והחלון ארוך הרבה צריך שיהיה גם ברחבו ד' דלא חשיב פתחא בפחות מד' דלא חזי להכניס ולהוציא
בו כיון שהוא צר וכמאן דליתא דמיא. ואם החלון עגול אם יש בו כדי לרבע בו ארבעה טפחים
על ארבעה טפחים הרי הוא כמרובע:
(לא) ויהיה קצתו וכו' - ואם החלון
עגול אינו מספיק במה שיהיה קצה העיגול למטה בתוך עשרה אלא צריך לצמצם שמקום שמתחיל
החלון להיות ד' טפחים יהיה קצתו בתוך עשרה טפחים לארץ:
(לב) בתוך עשרה טפחים - דאם כל החלון
או הפתח למעלה מי"ט אינו מועיל כלום כיון שיש תחתיו מחיצה גמורה החולקת בין החצרות
וא"א להם לערב יחד:
ביאור הלכה על שולחן ערוך
אורח חיים סימן שעב סעיף ד
* אא"כ יהא פתח ביניהם או חלון
שיש בו דע"ד טפחים - עיין בח"א כלל ע"ב דמשמע דהוא סובר דבפתח ג"כ
די שיעור קטן כזה אכן מפירוש ר"ח בסוגיא דף ע"ח ע"ב ד"ה עוד שאלו
חקק בכותל וכו' משמע שם דבפתח לא מהני שיעור זה דכיון דעשוי למיעל ולמיפק בגויה תמיד
צריך שיהיה מלא קומתו ע"ש ואף שיש שם עוד פירושים אחרים בסוגיא עיין ברש"י
וריטב"א מ"מ נראה שצריך לחוש גם לדברי ר"ח בזה שאפשר שגם הם ס"ל
דיש חילוק בין חלון לפתח דבפתח בעינן שיהא ראוי לפתח לכנוס ולצאת בו ומ"מ נראה
דגם לפיר"ח יהיה די בחלל הפתח שיש בו עשרה טפחים דבשיעור זה מקרי פתח לענין מזוזה
[עיין יו"ד סי' רפ"ז] ומה שאמרו שם מלא קומתו אפשר דכונתם ג"כ לשיעור
זה וגם מפירש"י שם ד"ה בעשרה מוכח דשיעור פתח הוא עשרה טפחים ולא יותר:
2)
חלון שבין שני בתים, אפילו הוא למעלה מעשרה
רמב"ם הלכות עירובין
פרק ג הלכה ב
במה דברים אמורים בחלון שבין שתי חצירות
אבל שבין שני בתים אפילו היה למעלה מעשרה, וכן חלון שבין בית לעליה אם רצו מערבין עירוב
אחד אע"פ שאין ביניהם סולם, והוא שיהיה בו ארבעה על ארבעה, א היה חלון עגול אם
יש בו כדי לרבע בו ארבעה על ארבעה הרי הוא כמרובע.
בית יוסף אורח חיים סימן
שעב אות ה ד"ה ומ"ש וארובה
ה ומ"ש וארובה שבין בית לעליה וכו'. שם (עו:) אמר רב נחמן לא שנו
אלא חלון שבין שתי חצירות אבל חלון שבין שני בתים אפילו למעלה מי' נמי אם רצו מערבין
אחד מאי טעמא דביתא כמאן דמלי דמי כלומר והוי כמאן דלא גבוה י' ואמרינן בגמרא דאף על
גב דלא בעינן שיהא גבוה י' מכל מקום בעינן שיהא ד' על ד': וגרסינן תו בגמרא בעי מיניה
רבי אבא מרב נחמן לול הפתוח מבית לעלייה צריך סולם קבוע להתירו או לא כי אמרינן ביתא
כמאן דמלי דמי הני מילי מן הצד אבל באמצע לא או דילמא לא שנא אמר ליה אין צריך ואסיקנא
דאפילו סולם עראי אין צריך ורבינו כתב דין ארובה שבין עליה לבית ומכל שכן נלמוד לחלון
שבכותל בין ב' בתים: ותו בגמרא (שם ע"א) אמר רבי יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו
כ"ד טפחים וב' טפחים ומשהו מהם בתוך י' שאם ירבענו נמצא משהו מהם בתוך י' והעלו
דבשיבסר נכי חומשא סגיא וכתב הרב המגיד בפרק ג' (ה"ב) שחשבון זה אינו מדוקדק בכיון
וכתב עוד הרב המגיד בפ"ג (ה"א) בשם הרשב"א (עבה"ק ש"ד סי'
א) דחלון שהיא ד' עשו לה שריגות בטלה וכן בירושלמי (עירובין פ"ז ה"א) כיוצא
בזה: כתוב בשבלי הלקט (סי' ק"ב) השיב הרב רבינו אביגדור חלון שמערבין על ידו בעינן
דנהוי ד' על ד' מרובעים בציר מהכי אף על גב דנפיק אורכיה טפי משיעוריה אינו משלים דלא
חשיב פתחא אפילו לרבנן דפליגי עליה דרשב"ג בריש פרק חלון (עו.) דהא לא חזי להכניס
ולהוציא מתוך שהוא צר וכמאן דליתיה דמי ואין מערבין אחד. וכתב עוד דהיכא דעירוב משוי
לתרווייהו כחד על ידי חלון שהוא ארבעה על ארבעה או על ידי לול שבין בית לעלייה פשיטא
דמותר לטלטל מזה לזה דרך פתחים קטנים:
שולחן ערוך אורח חיים
סימן שעב סעיף ה
חלון (לג) <ב> שבין ו שני בתים,
אפילו הוא (לד) למעלה מעשרה, אם רצו מערבין יחד. (לה) וה"ה לארובה שבין בית ז
לעלייה, שאפילו הוא למעלה מי' אם רצו מערבין יחד (לו) ואפילו אין שם סולם לעלות בו.
הגה: (לז) ומכל מקום בעינן שיהא רחבו (לח) ארבעה על ארבעה (ב"י). ואם עשו
(לט) <ג> סריגה לפני החלון, בטל ליה מתורת חלון. (המגיד פ"ג).
משנה ברורה על שולחן ערוך
אורח חיים סימן שעב סעיף ה
(לג) שבין שני בתים - ומיירי שלא שיעור
בהחצר אשר הבתים פתוחים לו דאי עירבו כל הבתים אשר בחצר רשות אחד הוא ממילא ואפילו
דרך חלון שאין בו שיעור פתח או דרך חורים נמי יכולים לטלטל:
(לד) למעלה מעשרה - לפי שהבית כיון
שהוא מקורה הרי הוא כמלא והרי זה כאלו אין החלון גבוה י"ט כיון שהבית כולו ממולא:
(לה) וה"ה לארובה - דדינה כדין
חלון:
(לו) ואפילו אין שם וכו' - ג"כ
יכולין להתאחד הבית והעליה ע"י עירוב:
(לז) ומ"מ בעינן וכו' - אחלון
וארובה קאי:
(לח) ארבעה על ארבעה - ואם יש לו דרך
על התחתון מלבד הארובה אז אף שאין בארובה דע"ד מערב דרך הפתח ויכול לטלטל אף דרך
חור:
(לט) סריגה לפני החלון - שקורין גראטע"ס(
סורגים) בל"א והטעם שצריך שיהא החלל ד"ט במקום אחד ואין הנקבים מצטרפין לזה
וה"ה לענין ארובה: