רי"ף בבא בתרא דף ט
גמרא בבא בתרא דפים יז. – יט.
אורך השיעור אודיו הוא דקות
6. האומר לחבירו בור וכתליה אני מוכר לך
רמב"ם הלכות שכנים
פרק ט הלכה א
לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה
ולא יביא אמת המים ולא יעשה בריכת המים לשרות בה בגדים לכבס בצד כתלו של חבירו אלא
אם כן הרחיק מכותל שלשה טפחים, ויסיד בסיד לכותל בור זה או מקוה המים זה או כותל האמה
מצד חבירו כדי שלא יבליעו המים ויזיקו כותל חבירו.
שולחן ערוך חושן משפט
סימן קנה סעיף י
ז לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה,
ולא יביא אמת המים, ולא יעשה בריכת המים לשרות בו בגדים לכבסם בצד כותלו של חבירו,
אלא אם כן הרחיק מהכותל שלשה טפחים ח (ה) ויסוד בסיד לכותל בור זה או מקוה המים זה
או כותל האמה מצד חבירו, כדי שלא יבליעו המים ויזיקו כותל חבירו. הגה: וי"א דאפילו
לא היו המים קבועים שם תמיד, כגון צנור השופכת מים מבית לחוץ, אפילו הכי צריך להרחיקו
(מרדכי ריש פ' לא יחפור). ויש חולקין (נ"י ריש פ' הנ"ל והמגיד פ"ט משכנים).
מיהו במי רגלים לכולי עלמא אסור, כמו שנתבאר סעיף ה'. והוא הדין בור שאין בו מים כלל
אסור לחפור סמוך לכותל חבירו, וצריך לתקן לפי עיני אומנין הבקיאין בכך (ב"י בשם
הרשב"א).
רמב"ם הלכות שכנים
פרק ט הלכה ב
מרחיקין את הגפת ואת הזפת ואת המלח
ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים או סד בסיד,.
שולחן ערוך חושן משפט
סימן קנה סעיף ד
מרחיקין את הגפת (פירוש פסולת של זיתים)
ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים ד וחול הלח מכותלו של חבירו שלש טפחים, או סד
בסיד.
רמב"ם הלכות שכנים
פרק ט הלכה ב
ומרחיקין את הזרעים
ואת החרישה ואת הגומא שמתקבץ בה מימי רגלים מן הכותל שלשה טפחים
שולחן ערוך חושן משפט
סימן קנה סעיף ה
(ד) מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה
ואת הגומא שמתקבץ בה מי רגלים מן הכותל, שלשה טפחים. הגה: ובגומא צריך לסוד גם כן בסיד.
וע"ל סעיף יו"ד. ואפילו בלא גומא אסור לשפוך מי רגלים סמוך לכותל, פחות משלשה
טפחים (נ"י פרק לא יחפור).
רמב"ם הלכות שכנים
פרק ט הלכה ג
מרחיקין את הרחיים [מן הכותל] שלשה
טפחים מן הרחיים התחתונה שהן ארבעה מן העליונה כדי שלא יניד אותו או כדי שלא יבהלנו
בקול הרחיים.
שולחן ערוך חושן משפט
סימן קנה סעיף ז
מרחיקין את הריחים מן הכותל ג' טפחים
מהריחים התחתונה, שהם ארבע מהעליונה, כדי שלא יניד אותו, או כדי שלא יבהילנו בקול הריחיים.
הגה: וכל זה ברחיים קטנה, כגון רחיים של יד; אבל רחיים גדולה שבהמות מוליכות אותה,
צריך הרחקה טפי. ואם לא הרחיק והזיק בית חבירו, חייב לשלם לפי ראות הדיינין שישומו
אם הוא גרם לו ההיזק (תשובת הרא"ש כלל ק' סימן ד'). וכן בשאר נזיקין, כגון האורג
שמזיק לחבירו בהכאות שעושה בשעת אריגה, ישומו על פי בקיאין ואומנין, וכל כיוצא בזה
(ריב"ש סימן קצ"ו).
רמב"ם הלכות שכנים
פרק ט הלכה ד
מרחיקין את התנור מן הכותל שלשה טפחים
מקרקעיתו שהן ארבעה משפתו כדי שלא יחם הכותל.
שולחן ערוך חושן משפט
סימן קנה סעיף ח
ה מרחיקין את התנור מן הכותל שלשה
טפחים מקרקעיתו, שהם ארבע משפתו, כדי שלא יחם הכותל. ומודד מהשפה הפנימית, שעובי כותלי
התנור בכלל השלשה טפחים.
רמב"ם הלכות מכירה
פרק כא הלכה יב
האומר לחבירו בור וכתליה אני מוכר
לך נותן לו רחב הכותל שלשה טפחים.
שולחן ערוך חושן משפט
סימן ריז סעיף ה
האומר לחבירו: בור וכותליה אני מוכר
לך, נותן לו רוחב הכותל שלשה טפחים.
רמב"ם הלכות שכנים
פרק ט הלכה י
מי שבא לחפור בור בסוף שדהו לסמוך
למצר חבירו אם שדה חבירו אינו עשוי לבורות סומך ואינו יכול למחות בידו, ואם ימלך חבירו
לחפור בור בצדו צריך להרחיק מן כותל הבור שלשה טפחים עד שיהא בין חלל שתי הבורות ששה
טפחים, ואם היתה שדה חבירו עשויה לבורות אינו סומך עד שירחיק מן המצר שלשה טפחים ויחפור
וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא שלשה טפחים בתוך שדהו ויחפור.
שולחן ערוך חושן משפט
סימן קנה סעיף יח
מי שבא לחפור בור בסוף שדהו סמוך למיצר
חבירו, אם שדה חבירו אינו עשוי לבורות, סומך ואינו יכול למחות בידו. ואם ימלך חבירו
לחפור בור בצדו, צריך להרחיק מכותל הבור ששה טפחים, עד שיהיה בין חלל שני הבורות עובי
ששה טפחים. ואם היתה שדה חבירו עשויה לבורות, אינו סומך עד שירחיק מהמצר שלשה טפחים,
ויחפור, וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא שלשה טפחים בתוך שדהו ויחפור. הגה: וכשמרחיק
י"א דצריך ג"כ לסוד בסיד כותל בורו, וכמו שנתבאר סעיף י' (טור לדעת הרמ"ה).
(ז) ויש אומרים (ח) דבחדא מנייהו סגי (שם בשם הרא"ש).