רי"ף בבא בתרא דף ב
ע"ב
גמרא בבא בתרא דפים ד: – ה.
אורך השיעור ברי"ף הוא דקות
אורך השיעור בפוסקים הוא דקות
1. מי שהיה לו חורבה בין חורבות חבירו
רמב"ם הלכות
שכנים פרק ג הלכה ג
מי שהיה לו חורבה בין חורבות
חבירו ועמד חבירו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית עד שנמצאת חורבה זו משלש רוחותיה
גדורה, אין מחייבין אותו ליתן לו ההוצאה כלום שהרי לא הועיל לו והרי חורבתו פתוחה
לר"ה כשהיתה, לפיכך אם גדר לו רוח רביעית עד שנמצאת חורבתו מוקפת גדר מגלגלין
עליו את הכל ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בארבע רוחות עד ארבע אמות ובלבד שיהיה
מקום הכותל של שניהם.
שולחן ערוך חושן משפט
סימן קנח סעיף ו
מי שהיה לו חורבה בין חורבות חבירו, ועמד חבירו
וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית, שנמצאת חורבה זו מג' רוחותיה גדורה, אין מחייבין
אותו ליתן מההוצאה כלום, שהרי לא הועיל לו והרי חורבתו פתוחה לר"ה כמו שהיתה.
לפיכך אם גדר לו רוח רביעית, עד שנמצאת חורבתו מוקפת גדר, מגלגלים עליו את הכל
ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בד' רוחות, עד ד' אמות. הגה: (עיין בד"מ) גדר ב'
רוחות, ועמד הניקף וגדר רוח ג', ועדיין פתוח לרוח רביעית, נראה לי דאין צריך לשלם
לו כלום עד שיגדור אחד מהן רוח רביעית. ובלבד שיהיה מקום הכותל של שניהם. אבל אם
היה הכותל של זה שבנה, ובחלקו בנה, אין מגלגלין אלא דבר מועט כמו שיראו הדיינים,
שהרי אינו יכול להשתמש בכתלים. וכן אם הניקף עצמו הוא שגדר רוח רביעית, הרי גילה
דעתו ונותן חצי ההוצאה של שלשה רוחות, אם היו הכתלים של שניהם. הגה: וכל זה מיירי
שגדר בינו ובין הניקף, אבל גדר מבחוץ, ובינו ובין הניקף עדיין פתוח, אם הוא מקום
שנהגו לגדור, אין הניקף צריך לשלם לו כלום, אף כשגדר המקיף כל ארבע רוחות. אבל אם
גדר הניקף אחת מן הרוחות, דגלי דעתיה דניחא ליה, חייב ליתן כפי מה שגרם לו היקף
יתירה (טור).
סמ"ע על שולחן
ערוך חושן משפט סימן קנח סעיף ו
יא] מי שהיה לו חורבה כו'. הטור
[סעיף ז'] כתב דין זה אמי שהיה לו (שדות) [שדה] בין שדות חבירו והקיף ג' שדות סביב
שדה של זה כו', ודינו כדין חורבה שכתב הרמב"ם [המובא בציונים אות ח'] כאן.
ואפשר שהרמב"ם נקט חורבה לרבותא, אעפ"י שאין לו הנאה ממנו כל כך מגלגלין
עליו את הכל כשגדר ארבעתן, כל שכן גינה ושדה דיש לו הנאה דמציל את תבואתו וזרעונו
מדריסת רגלים ומבהמות ומעינא בישא, ועיין פרישה [שם]:
יב] עד ארבע אמות. זהו שיעור כותל
וגדר שעושין בחצרות לכו"ע, וכמ"ש הטור והמחבר לעיל ריש סימן קנ"ז
[וע"ע שם טור סעיף כ"ב ומחבר סעיף י']. ונראה דגם כאן בחורבה הדין כן
לכו"ע, כיון שהיא עומדת במקום דירת בני אדם ושייך בה היזק ראיה, משא"כ
בהיזק ראיה דגינה דכתב בה המחבר פלוגתא בסמוך סעיף ג', ע"ש:
יג] נראה לי דאין צריך לשלם לו
כלום. כתב כן לאפוקי מהב"י שכתב בסוף סימן זה, דנראה לו דבכי האי גונא
מחייבינן הניקף לשלם להמקיף חצי הוצאה משתי רוחות שגדר כיון דגילה דעתו דניחא ליה
בגדירת המקיף, והא דאמרו [ב"ב ד' ע"ב] אם גדר המקיף ג' רוחות כו', לא
אמרו ג' אלא ללמדנו דכל שלא גילה הניקף דעתו, אפילו הקיף המקיף ג' אין מחייבין
הניקף. וגם דעת הטור היא בסוף סימן זה דאינו חייב, ועיין ד"מ [המובא בציונים
אות ט'] שהביא ראיה לדבריו מהטור, וגם ב"י שם כתב דלא נהירין ליה דברי הטור,
ועיין מה שכתבתי בפרישה ודרישה בסוף סימן זה:
יד] שהרי אינו יכול להשתמש
בכתלים. וכתב המגיד משנה שם [פ"ג משכנים ה"ד], דאף אם ירצה הלה ליתן לו
רשות להשתמש בו אחר שיפרע חצי הוצאתו, מ"מ כיון שברצונו תליא ואם אינו רוצה
אינו צריך ליתן לו רשות אפילו אם ירצה לפרוע לו, משום הכי ג"כ אינו יכול
לכופו בעל כרחו:
טו] וכן אם הניקף כו'. לימדנו
בזה, דלא תימא כיון שלא הקיף המקיף כל ארבעתן א"כ לא הועילו מעשיו כלום לחייב
הניקף, וגם כיון דהמקיף לא היה יכול לתבוע מידו דניקף כל שלא הקיף גם הרביעית
נתייאש ממנו, קמל"ן:
טז] אם הוא במקום שנהגו לגדור.
פירוש, בין אחד לחבירו משום עינא בישא או שיתפס כגנב, אף במקום שאין לחוש לדריסת
הרגל דבהמות, כגון זה דכבר גדר מבחוץ השדות:
יז] אין הניקף צריך כו'. הטעם,
מפני שיאמר לא נהניתי מגדרך כלום, שהרי אכתי אני צריך לגדור ביני ובין השדות שהם
סביבי:
יח] אחת מן הרוחות. פירוש, אחת
מארבעתן והמקיף גדר אינך ג', דכבר נתבאר בסימן שלפני זה [סמ"ע כאן
סקי"ג] דכל שלא הקיף ארבעתן אינו חייב הניקף אף אם גדר הניקף אחת מהן:
יט] כפי מה שגרם לו היקף יתירא.
עיין בטור בסעיף (י"ז) [ט"ז] שכתב בשם הרמ"ה [ב"ב פ"א
סי' ו'], דמשערין זה, דרואין בתשבורת כמה אמה על אמה יש בכלל כל השדות, שעליהן
בכלל הוציא כל הוצאות הגדרים, ואח"כ רואין ג"כ כמה אמה על אמה יש בשדה
זו הפנימית לחוד, ומחשבין כמה אמה על אמה יש בו, ואם יש בו שליש או רביע מכל השדות
יתן ג"כ שליש או רביע להוצאות. ומור"ם שכתב, כפי מה שגרם לו היקף יתירא,
לשון הגמרא [ב"ק כ' ע"ב] כתב, ועיין פרישה שם. ושיעור זה דוקא בזה שמקיף
מחוץ לחמשתן, אבל כשמקיף בפנים ביניהן, צריך ליתן להן הפנימי חצי הוצאה כולה,
וק"ל: