רי"ף בבא בתרא דף ל

גמרא בבא בתרא דפים נו. – נז.

אורך השיעור ברי"ף הוא דקות

1. היה משכון ישראל ביד הגר. 1

2. שנים שהעידו שאכל שדה זו שלש שנים. 1

3. צריך שיעיד כל אחד על דבר שלם. 1

4. עדי החזקה שהעיד אחד משניהם. 2

5. העיד הוא ואחר על כתב ידי השני 2

1. היה משכון ישראל ביד הגר

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ב הלכה יד

היה משכון ישראל ביד הגר וכשמת הגר בא ישראל אחר והחזיק במשכון זה, מוציאין אותו מידו שכיון שמת הגר בטל שעבודו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רעה סעיף כז

היה משכון ישראל ביד הגר, וכשמת הגר בא ישראל אחר והחזיק במשכון זה, מוציאין אותו מידו, שכיון שמת הגר בטל שעבודו. והוא הדין אם יש לו לגר שטר חוב על משכונות קרקע מוחזקת.

סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט סימן רעה סעיף כז

לג] אם יש לו לגר שטר חוב על משכונות כו'. נ"ל דשט"ח לאו דוקא קאמר, אלא ה"ה שטר משכנתא ואכל ממנה פירות כדין כל משכנתא:

2. שנים שהעידו שאכל שדה זו שלש שנים

רמב"ם הלכות עדות פרק כא הלכה ז

שנים שהעידו שאכל שדה זו שלש שנים ונמצאו זוממין משלמין לבעל השדה דמי השדה, העידו שנים שאכלה שנה ראשונה ושנים שאכלה שנה שניה ושנים שאכלה שנה שלישית והוזמו כולן משלשין ביניהן, שאף על פי שעדות החזקה שלש עדויות הן הרי הן כעדות אחת להזמה, לפיכך שלשה אחים ואחד מצטרף עם כל אחד ואחד והעידו בשנה שנה הרי אלו שלש עדויות ותתקיים בהן החזקה והן כעדות אחת להזמה, שאם הוזמו כולן הרי שלשה האחין משלמין חצי דמי השדה וזה שנצטרף עם כל אחד מהן משלם חצי דמיה.

כסף משנה הלכות עדות פרק כא הלכה ז

העידו שנים שאכלה שנה ראשונה וכו' עד משלם חצי דמיה. משנה פרק חזקת הבתים (דף נ"ו) וכבר כתבתי סוף פ"ד החילוק שיש בין העידו שנים שאכלה שנה ראשונה ושנים שאכלה שנה שניה ושנים שאכלה שנה שלישית לשנים אומרים ראינו שער בצד שמאלו ושנים אומרים ראינו שער אחד בצד ימינו בו ביום שאין מצטרפין ואם תאמר כשהעידו שנים שאכל שנה ראשונה וכו' אמאי מחייבינן לכלהו יאמרו אנן לסיועי למערער ולחיובי פירי למחזיק אתינן שהרי לא העדנו על ג' שנים יחד וכמו שאמרו בגמ' בבבא שאחר זו וכמו שאכתוב בסמוך בס"ד ותירצו התוספות (שם ע"ב בד"ה משלשים) דכיון דמחזיק מביאן לב"ד ודאי לטובתו באו להחזיקו בקרקע ולא לחייבו פירות:

3. צריך שיעיד כל אחד על דבר שלם

רמב"ם הלכות עדות פרק ד הלכה ז

אע"פ שמצטרפין העדות בדיני ממונות צריך שיעיד כל אחד משניהם בכל דבר כמו שביארנו, אבל אם העיד עד אחד במקצת דבר והעיד השני במקצתו אין מקיימין הדבר מעדות שניהם, שנאמר על פי שנים עדים יקום דבר, כיצד זה אומר פלוני אכל שדה זו שנה פלונית וזה העיד שאכלה שנה שניה וזה העיד שאכלה שנה שלישית, אין מצטרפין עדות שלשתן ואומרים הרי אכלה שלש שנים שכל אחד ואחד העיד במקצת הדבר, וכן אם העיד זה אני ראיתי שערה אחת בצד ימינו של זה וזה אומר אני ראיתי שערה אחת בצד שמאלו של זה באותו היום, אין מצטרפין דברי שניהם כדי שנאמר הרי העידו שניהם שהיה זה גדול ביום פלוני לפי שכל אחד מהם לא העיד אלא במקצת הסימנין, אפילו העידו שנים בשערה אחת והעידו שנים בשערה אחרת שהרי כל כת מהם העידה על חצי דבר ואין זו עדות, אבל אם העידה האחת שראתה שתי שערות בצד ימין והעידה השניה שראתה שתי שערות בצד שמאל מצטרפין וכן כל כיוצא בו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן ל סעיף יג

צריך שיעיד כל אחד על דבר שלם, אבל אם העידו על חצי דבר, אינו כלום. כיצד, באו להעיד על אחד שהוא גדול, והעיד אחד שראה לו שער אחד בימינו, והשני בשמאלו, אינו כלום, שכל אחד לא העיד אלא על קצת הסימנים. אפילו העידו שנים בשער אחד, ושנים בשני, אינו כלום, שהרי כל כת לא העידה אלא על חצי דבר. אבל אם העיד עד אחד שראה שתי שערות בימינו, ועד אחד העיד שראה שתי שערות בשמאלו, מצטרפין, וכן כל כיוצא בזה.

סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט סימן ל סעיף יג

לט] אפילו העידו שנים בשער אחד כו'. ולא דמי לעדי חזקה, שאם שני עדים העידו על שנה אחת ושנים על שנה שניה ושנים על שנה שלישית דמצטרפין, כמ"ש הטור והמחבר לקמן בסוף סימן ל"ח ובסוף סימן קמ"ה, דשם העידו כל כת וכת כל מאי דאפשר להם להעיד באותה שנה, ועיין מה שכתבתי עוד ישוב בזה בפרישה:

4. עדי החזקה שהעיד אחד משניהם

רמב"ם הלכות טוען ונטען פרק טו הלכה ב

עדי החזקה שהעיד אחד משניהם שאכלה חטים שני חזקה והשני העיד שאכלה שעורים עדותן קיימת שאין העד מדקדק בזה, העיד האחד שאכלה זה שנה ראשונה שלישית וחמישית והשני מעיד שאכלה שניה ורביעית וששית אין עדותן מצטרפת, שבשנה שמעיד בה זה לא העיד בה זה ותחזור הקרקע והפירות.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קמה סעיף א

עידי החזקה שהעיד האחד שאכלה חטים שני החזקה, והשני העיד שאכלה שעורים, עדותן קיימת, שאין העד מדקדק בזה.

סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט סימן קמה סעיף א

א] שאין העד מדקדק בזה. הטור [סעיף ד'] מסיק וכתב על זה ז"ל, לפיכך אם אחד אומר חיטין ואחד אומר קטנית אין מצטרפין, דבהכי לא טעו אינשי, עכ"ל:

5. העיד הוא ואחר על כתב ידי השני

רמב"ם הלכות עדות פרק ז הלכה ד

אמר הראשון זה כתב ידי והעיד הוא ואחר על כתב ידי השני לא נתקיים לפי שנמצא שלשת רבעי הממון שבשטר תלוי בעדות האחד, וכן אם העיד אחיו או בנו של ראשון עם אחר על כתב ידי השני לא נתקיים שהרי שלשת רבעי הממון תלוי בעדות הקרובים.

שולחן ערוך חושן משפט סימן מו סעיף יב

וכן אם העיד אחיו או אביו של הראשון עם אחר על כתב ידו של השני, לא נתקיים, שהרי שלשת רביעי הממון יוצאים על ידי קרובים.