רי"ף בבא בתרא דף לב

גמרא בבא בתרא דפים נט: – ס:

אורך השיעור אודיו הוא דקות

1. המבקש להוציא זיז. 1

2. לא יפתח אדם חלון לחצר חבירו 1

3. שותף שרוצה לפתוח. 2

4. סתם חלון חבירו ושתק.. 3

5. פתח קטן אינו יכול להרחיבו 4

6. פתח הפתוח לרשות הרבים.. 4

7. אין עושין חלל תחת רשות הרבים.. 5

8. אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה. 5

9.לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות.. 6

1. המבקש להוציא זיז

רמב"ם הלכות שכנים פרק ח הלכה א

המבקש להוציא זיז מכותלו על אויר חצר חבירו כל שהוא בעל החצר מעכב עליו שהרי מזיקו בראייה בעת שתולה בו ומשתמש בו, הוציא את הזיז ולא מיחה בו לאלתר בעל החצר הרי החזיק בעל הזיז.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנג סעיף א

המבקש להוציא זיז (פי' כעין נסר או ראש קורה הבולט מן העלייה ולחוץ) מכותלו על אויר חצר חבירו כל שהוא, בעל החצר מעכב עליו שהרי מזיקו בראייה בעת שתולה בו ומשתמש בו. הגה: וכל זמן שלא הסירו, שהניחו בעל החצר מרצונו, אין בעל הזיז משתמש בו, מפני שמזיק לבעל החצר בראייה, ובעל החצר משתמש בו (טור סעי"ר).

2. לא יפתח אדם חלון לחצר חבירו

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה ו

אחד מן השותפין שביקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר חבירו מעכב עליו מפני שמסתכל בו ממנו, ואם פתח יסתום, וכן לא יפתחו השותפים בחצר פתח בית כנגד פתח בית או חלון כנגד חלון, אבל פותח אדם לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, מפני שאומר לו הריני כאחד מבני ר"ה שרואין אותך.

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה ז

ואעפ"כ לא יפתח אדם חנות כנגד פתח חצר חבירו שזה היזק קבוע תמיד, שהרי בני ר"ה עוברים ושבים וזה יושב בחנותו כל היום ומביט בפתח חבירו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף ג

ג לא יפתח אדם חלון לחצר חבירו; ואפילו אחד מהשותפים בחצר שבקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר, מעכב עליו שותפו, מפני שמסתכל בו ממנו. ואם פתח, יסתום. ואם נתנו לו השותפים בחצר רשות לפתוח חלון או פתח, רשאי, והוא שלא יפתח פתח כנגד פתח או חלון כנגד חלון. הגה: ובפתח כנגד פתח לא מהני חזקה. והוא הדין בחלון נגד חלון (ב"י בשם רשב"ם). וי"א בחלון נגד חלון מהני (טור בשם הרמ"ה). ואם באו שניהם לפתוח בבת אחת פתח נגד פתח או חלון נגד חלון, אם אחד מהן אינו חסר וחבירו נהנה, כופין על מדת סדום. ואם שניהם כאחד חסרים, יעשו פשרה ביניהם (נ"י פרק חזקת); אלא ירחיק משהו זה מכנגד זה. ואם הוא לחצר אחרת שנתנו לו רשות לפתוח פתח או חלון, צריך להרחיק מכנגד פתחו או חלונו של חבירו עד שלא יוכל לראות בו כלל. אבל פותח אדם לר"ה פתח בית כנגד פתח בית וחלון כנגד חלון, ד אם אינם גבוהים ד' אמות, מפני שאומר לו: הריני כאחד מבני ר"ה שרואים אותך. הגה: והבא לבנות ראשון בעלייה, אם חבירו שכנגדו יכול לעכב עליו לומר: היום או מחר אפתח ג"כ ותעכב עלי, ה ע"ל סי' זה סעיף י"ד ט"ו וט"ז וי"ז. ולמבוי, כל שיש למטה ממנו ג' בתים, ו יש מי שאומר שדינו כר"ה, וי"א שכל שאינו מפולש אין דינו כרשות הרבים. ז פתח לר"ה ויש בזה היזק ראייה לחצר שבצד רה"ר שכנגדו, חבירו יכול למחות בו (נ"י ומרדכי פ"ק דב"ב וד"ע מדקדוק הפוסקים). ואע"פ כן לא יפתח אדם חנות כנגד פתח או חלון חבירו, מפני שזה היזק קבוע תמיד, שבני ר"ה עוברים ושבים ואינם מביטים בו תמיד, וזה יושב בחנותו כל היום ומביט בפתח או בחלון חבירו; לפיכך צריך להרחיק עד כדי שלא יהא יכול לראות בו כלל. (י"א שצריך ליזהר אדם מלהסתכל בבית חבירו, עד שהוא נתפס כגנב בראייה ההיא כיון שאין לו טענה) (נ"י פ' חזקת).

3. שותף שרוצה לפתוח

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה ח

אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפין שלו, אפילו בנה עלייה על גבי ביתו לא יעשה לה פתח לתוך החצר לפי שמרבה עליהן את הדרך נעשה כמי שהיה לזה שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה, אבל פותח הוא פתח עלייה לתוך ביתו, ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף א

א אחד מהשותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת, אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפים שלו. (שכל אחד מבני החצר אין לו רשות לשנות כלל, אלא כמו שבנאו או קנאו או ירשוהו יש להם לנהוג בו) (טור סע"ב). אפילו בנה עלייה על גב ביתו, לא יעשה לה (פתח) לתוך החצר, לפי שמרבה עליהם את הדרך נעשה כמי שהיה לו שכן אחד ונעשו לו שכנים הרבה. אבל יכול הוא לבנות עלייה על גב ביתו בנין חדש, ובלבד שלא תהא פתוחה לחצר אלא לתוך ביתו. ואצ"ל שאם רצה לחלוק (ביתו) לשנים, חולק, כיון שאינו פותח פתח אחר לחצר, בד"א שאם לקח בית בחצר אחרת אינו יכול לפתוח פתחו לחצר השותפים, הפותחו לחצר ממש. אבל יכול לפתחו לתוך ביתו, ב והוא שיסתום הפתח שהיה לו בחצר אחרת. (ויש חולקין דאפילו לתוך ביתו אסור לפתחו) (טור בשם הרא"ש).

4. סתם חלון חבירו ושתק

רמב"ם הלכות שכנים פרק ז הלכה ז

היתה חלון קטנה שאין ראשו של אדם נכנס ממנה והיתה למעלה מארבע אמות בעל החצר יכול לבנות כנגדה ובצדדיה שהרי טוען ואומר לא הנחתיך לפתוח אלא מפני שהיא קטנה וגבוהה, אבל שתחזיק עלי עד שארחיק הבנין לא הנחתי, בד"א בשפתחה לתשמיש או כדי שיכנס בה הרוח, אבל אם פתחה לאורה אפילו היתה קטנה ביותר וגבוהה ביותר הואיל ולא ערער החזיק ואין בעל החצר יכול לבנות כנגדה או מצדדיה עד שירחיק ארבע אמות כדי שלא יאפיל עליו שהרי מחל לו על האורה, וכן מי שהיתה לו חלון מוחזקת ובא חבירו ובנה כנגדה או מצדדיה בלא הרחקה או סתמה ושתק בעל החלון אינו יכול לחזור ולערער לפתוח החלון או להרחיק הבנין, שכיון ששתק מחל שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק אלא א"כ מחל. +/השגת הראב"ד/ וכן מי שהיתה לו חלון וכו' עד אא"כ מחל לו. א"א לפי דעתי יש הפרש בין סותם למאפיל שהסותם לאלתר והמאפיל ל' יום עכ"ל.+

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף יב

יג וכן מי שהיתה לו חלון מוחזקת, ובא חבירו ובנה כנגדה או מצדדיה בלא הרחקה או סתמה, ושתק בעל החלון, אינו יכול לחזור ולערער לפתוח החלון או להרחיק הבנין, שכיון ששתק מחל, שאין אדם עשוי שסותמים אורו בפניו ושותק, אלא אם כן מחל. הגה: (ד) ומיד הוי מחילה. וי"א שצריך טענה, שאם בעל החלון יש לו שטר או ראיה על החלון, צריך שיטעון זה שקנאו וסתימתו (בפניו) הוא ראיה לדבריו, ואם אין לו ראיה על החלון אלא החזקה שהחזיק לבד, אין זה צריך טענה אחרת, רק שיאמר שחזקתו טעות היתה (טור בשם ר"ת והרא"ש). וכל זה כשסתם בעל החצר ושתק בעל החלון, אבל כשבעל החלון בעצמו סתם חלונו, לא הוי מחילה במה שסתמו לפי צורך שעה, אלא אם פרץ פצימי החלון שניכר שאינו רוצה לפתחו עוד, או שבנה בנין גמור לפניו וכיוצא בזה (מרדכי פ"ק דב"ב). ואם בעל החלון אומר: אני סתמתי ולא הוי מחילה, ובעל החצר אומר שהוא סתמו והוי מחילה, יד בעל החלון נקרא מוחזק ועל בעל החצר להביא ראיה (ב"י בשם הריטב"א). ועיין לקמן (בסעיף כ') ובסימן קנ"ה סעיף ל"ה.

5. פתח קטן אינו יכול להרחיבו

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה י

היה פתח של אחד מן השותפין קטן אינו יכול להרחיבו שהרי שותפו אומר לו בפתח קטן אני יכול להסתר ממך בשעת תשמיש ואיני יכול להסתר ממך בפתח גדול, ואם היה הפתח גדול לא יעשנו שנים שהרי אומר לו בפתח אחד אני יכול להסתר בשנים איני יכול.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף ד

ח היה פתח של אחד מהשותפין בחצר קטן, אינו יכול להרחיבו, שהרי שותפו אומר לו: בפתח קטן אני יכול להסתר ממך בשעת תשמיש, ואיני יכול להסתר ממך בפתח גדול. ואם היה הפתח גדול, לא יעשנו שנים, שהרי אומר לו: בפתח אחד אני יכול להסתר, בשנים איני יכול.

6. פתח הפתוח לרשות הרבים

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה יא

אבל מי שהיה לו פתח קטן לר"ה ורצה להרחיבו, או היה רחב ורצה לעשותו שנים אין חבירו שכנגדו מעכב עליו, ואצ"ל בני ר"ה שאינן יכולין לעכב עליו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף ד

אבל מי שהיה לו פתח קטן לר"ה, ורצה להרחיבו, או היה רחב ורצה לעשותו שנים, אין חבירו שכנגדו מעכב עליו. ואצ"ל בני ר"ה שאינם יכולים לעכב עליו. (היה לו פתח גדול, יכול לעשות שם פתח קטן, אבל לא במקום אחר) (טור וב"י בשם הרמב"ם).

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה י

היה פתח של אחד מן השותפין קטן אינו יכול להרחיבו שהרי שותפו אומר לו בפתח קטן אני יכול להסתר ממך בשעת תשמיש ואיני יכול להסתר ממך בפתח גדול, ואם היה הפתח גדול לא יעשנו שנים שהרי אומר לו בפתח אחד אני יכול להסתר בשנים איני יכול.

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה יא

אבל מי שהיה לו פתח קטן לר"ה ורצה להרחיבו, או היה רחב ורצה לעשותו שנים אין חבירו שכנגדו מעכב עליו, ואצ"ל בני ר"ה שאינן יכולין לעכב עליו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף ד

ח היה פתח של אחד מהשותפין בחצר קטן, אינו יכול להרחיבו, שהרי שותפו אומר לו: בפתח קטן אני יכול להסתר ממך בשעת תשמיש, ואיני יכול להסתר ממך בפתח גדול. ואם היה הפתח גדול, לא יעשנו שנים, שהרי אומר לו: בפתח אחד אני יכול להסתר, בשנים איני יכול. אבל מי שהיה לו פתח קטן לר"ה, ורצה להרחיבו, או היה רחב ורצה לעשותו שנים, אין חבירו שכנגדו מעכב עליו. ואצ"ל בני ר"ה שאינם יכולים לעכב עליו. (היה לו פתח גדול, יכול לעשות שם פתח קטן, אבל לא במקום אחר) (טור וב"י בשם הרמב"ם).

רמב"ם הלכות שכנים פרק ה הלכה י

היה פתח של אחד מן השותפין קטן אינו יכול להרחיבו שהרי שותפו אומר לו בפתח קטן אני יכול להסתר ממך בשעת תשמיש ואיני יכול להסתר ממך בפתח גדול, ואם היה הפתח גדול לא יעשנו שנים שהרי אומר לו בפתח אחד אני יכול להסתר בשנים איני יכול.

7. אין עושין חלל תחת רשות הרבים

רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג הלכה כג

לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים, ואין עושין חלל תחת רשות הרבים ולא בורות ולא שיחין ולא מערות ואע"פ שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים שמא תפחת מלמטה שלא מדעתו, והחופר בור לצרכי רבים מותר.

שולחן ערוך חושן משפט סימן תיז סעיף א

לא יסקל אדם מרשותו לר"ה. ואין עושין חלל תחת ר"ה, ולא בורות ולא שיחין ולא מערות, ואע"פ שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים, שמא תפתח מלמטה שלא מדעתו. הגה: וי"א דאף על גב דהכי דינא הוא, מ"מ כבר נהגו לעשות ביבין ומרתפות תחת חלל ר"ה, וכן זיזין, וכולן מוחלין על כך מאחר שכן נהגו. ועוד שר"ה הם של מושלי העיר, ולכל מה שנותנין רשות אזלינן בתריה ולפי ענין המנהג (ב"י בשם רשב"א). והחופר בור לצורכי רבים, מותר.

8. אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה

רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג הלכה כד

אין מוציאין זיזין וכצוצטריות לרשות הרבים אלא אם כן היו למעלה מגמל ורוכבו, והוא שלא יאפיל הדרך על בני רשות הרבים, ואם רצה כונס לתוך שלו ומוציא, כנס ולא הוציא הרי זה מוציא כל זמן שירצה אבל אינו יכול להחזיר כתלים למקומן לעולם, שכל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן תיז סעיף ב

א אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לר"ה, אא"כ היו למעלה מגמל ורוכבו, והוא שלא יאפיל הדרך על גבי ר"ה. ואם רצה, כונס לתוך שלו ומוציאו. כנס ולא הוציא, הרי זה מוציא כל זמן שירצה, אבל אינו יכול להחזיר הכתלים למקומם לעולם, שכל מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו. הגה: ודוקא במקום שרבים דורסים בו, אבל אם אין דורסים שם, כגון שבנה שם אצטבא, אף על גב דרבים מעבירים שם משאם, יכול להחזיר הכותל למקומו (ב"י בשם רבינו ירוחם).

9. לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות

רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק יג הלכה כה

לקח חצר ובה זיזין וכצוצטריות יוצאות לרשות הרבים הרי זו בחזקתה ואם נפלה חוזר ובונה אותה כשהיתה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן תיז סעיף ג

לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות יוצאות לר"ה, ה"ז בחזקתה, ואם נפלה, חוזר ובונה אותה כשהיתה.