רי"ף בבא בתרא דף נג
גמרא בבא בתרא דפים קיד: – קכד.
אורך השיעור אודיו הוא דקות
2. אין הבן יורש את
אמו בקבר להנחיל לאחיו מהאב
5. אין הבכור נוטל פי שניים בראוי
6. הבת קמה תחת אביה בחלק בכורתו כבן
7. אין הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם
8. הבנות ניזונות מנכסי אביהן אחר מותו
9. הבכור נוטל פי שניים כאחד (ולא מכלל הנכסים)
10. אם הבכור נוטל פ"ש בשבח שגדל לאחר מות אביו
11.יצא עליהם שטר חוב, בכור פורע בו פי שנים
12. הבכור נוטל את שני חלקיו במצר אחד
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה יא
בעל שמתה אשתו ואחר כך מת אביה או
אחיה או אחד מן המורישין אותה אין הבעל יורש אותן, אלא יורש אותן זרעה אם היה לה זרע
או תחזור הירושה למשפחת בית אביה, שאין הבעל
יורש נכסים הראויין לבא לאחר מכאן אלא לנכסים שכבר באו לירושה קודם שתמות.
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה יב
וכן אין הבעל יורש את אשתו והוא בקבר
כשאר היורשין של משפחת האב, כיצד בעל שמת ואחר כך מתה אשתו אין אומרין הואיל והבעל
היה קודם לכל אדם בירושתה כך יורשי הבעל יקדמו
לשאר יורשי האשה אלא יורשי האשה ממשפחת בית אביה הם היורשים אותה אם מתה אחר בעלה.
שולחן ערוך אבן העזר סימן צ סעיף א
הבעל יורש את אשתו. בין נכסי מלוג
בין נכסי צ"ב. בד"א, במוחזק; אבל לא בראוי, כגון ירושה שראויה ליירש, ומתה
בחיי מורישה, אינו עומד במקומה לירש. הגה: שטר חצי זכר, שנוהגין בו האידנא שכותב האב לבתו
ליטול בירושתו כחלק חצי זכר, ואם תלך הבת בלא זרע קיימא יתבטל החוב, ומתה הבת בחיי
אביה והניחה זרע קיימא, ומת הזרע ואחר כך מת
אביה, הבעל יורש כח אותו השטר, מכח זרעו שיירש אמו והוא יורש זרעו (מהרי"ו סי'
ט"ז). כתבו לה מורישיה קרקע מחיים ופירות לאחר מיתה, הבעל יורש אותה קרקע ממנה. (מרדכי ריש יש נוחלין) אבל שבח נוטל במה שיורש ממנה, שהרי ברשותו השביח.
ואינו יורש מלוה אשתו, כגון שמתו מורישיה והיתה להם מלוה ביד אחרים משנשאה, ומתה קודם שגבתה אותם. הגה: אבל אם הניחו מורישיה נכסים, אע"פ שלא
גבתה הבת מחיים, ואפילו אם היו משועבדים לכתובת אלמנה, נקראים מוחזקים לבת והבעל יורש אותם. (מרדכי כל הנשבעין). וכן אם היה לה מלוה ביד אחרים כשנשאה, ומתה האשה
קודם שגבתה אותה, אינו יורשה, אבל אם הלותה מנכסי
מלוג, ומתה קודם שגבתה, בזו יורש אותה בעלה. הגה: כל הנכסים שהיו לאשה שאין לבעלה רשות בהן, והלוותה
אותן לאחרים, אין הבעל יורש אותן. (ב"י בשם
תשובת הרשב"א ).
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה יג
וכן אין הבן יורש את אמו בקבר כדי
להנחיל לאחיו מאביו, כיצד מי שמת ואחר כך מתה אמו אין אומרין הואיל ואילו היה הבן קיים
היה קודם אף יורשין של בן קודמין ליורשיה של
אשה זו ונמצאו אחיו מאביו יורשין את אמו של זה אחר מותו של זה, אלא זרע בנה הוא שיירשנה
אם היה לו זרע ואם אין לו זרע תחזור ירושתה
למשפחת בית אביה, אבל אם מתה האם תחלה ואחר כך מת הבן אפילו היה קטן בן יומו ולא כלו
לו חדשיו הואיל וחיה אחר אמו שעה אחת ומת הרי
זה נוחל את אמו ומנחיל הנחלה ליורשיו ממשפחת אביו. +/השגת הראב"ד/ אבל אם וכו'. א"א אינו
כן אלא בכלו לו חדשיו דאי לא ידעי הוה ליה
איהו ספק והאחין ודאין ואין ספק מוציא מידי ודאי עכ"ל.+
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעו סעיף ה
אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מהאב.
שאם מת בחייה ואח"כ מתה, אין אומרים אילו היה עודנו חי היה יורשה, עכשיו גם כן
אם אין לו זרע אחיו מאביו יעמדו במקומו לירש
אותה, אלא תחזור ירושתה למשפחת בית אביה כיון שאין לבנה זרע. אבל אם מתה האם בחייו,
ואחר כך מת הוא, אפילו היה קטן בן יומו, הואיל
וחי אחריה אפילו שעה אחת, יורשה ומנחיל הירושה ליורשיו ממשפחת אביו. הגה: ודוקא שנולד הקטן, אבל עובר אינו יורש אמו, אם מתה כשהיא מעוברת, להנחיל יורשיו מאביו
(טור).
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה ב
בכל מקום אין לנקבה עם הזכר ירושה,
אם אין לו בנים יירשנו אביו, ואין האם יורשת את בניה ודבר זה מפי הקבלה.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעו סעיף ד
משפחת האם אינה קרויה משפחה, שאין
האם יורשת את בנה ולא את בתה. ואחין מאם ולא מאב אין יורשים זה את זה, אלא כל אחד,
משפחת אביו יורש אותו. (ואפילו שתוקי שאין לו יורשין מן האב, אין משפחת
אמו יורשין אותו אלא הרי הוא כגר ונכסיו הפקר)
(תרומת הדשן סימן שנ"ב) . אבל האיש יורש את אמו, וכן הבת את אמה אם אין לה בן, שדינה בנכסי האם כמו בנכסי האב,
שניהם יורשים אותה אלא שהבן וזרעו קודמין לבת.
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה א
סדר נחלות כך היא, מי שמת יירשוהו
בניו והם קודמין לכל, והזכרים קודמין לנקבות.
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה ב
בכל מקום אין לנקבה עם הזכר ירושה,
אם אין לו בנים יירשנו אביו, ואין האם יורשת את בניה ודבר זה מפי הקבלה.
רמב"ם הלכות נחלות פרק א הלכה ג
וכל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין,
לפיכך מי שמת בין איש בין אשה אם הניח בן יורש הכל, לא נמצא לו בן לעולם מעיינין בזרעו
של בן אם נמצא לבנו זרע בין זכרים בין נקבות
אפילו בת בת בת בנו עד סוף העולם היא תירש את הכל, לא נמצא לו זרע בן חוזרין אצל הבת
היתה לו בת תירש את הכל לא נמצאת לו בת בעולם
מעיינין על זרע הבת, אם נמצא לה זרע בין זכרים בין נקבות עד סוף העולם הוא יורש הכל,
לא נמצא לה זרע בת חוזר הירושה לאביו. לא היה
אביו קיים מעיינין על זרע האב שהן אחי המת, נמצא לו אח או זרע אח יורש את הכל ואם לאו
חוזרין אצל אחות, נמצאת לו אחות או זרעה יורש
הכל, ואם לא נמצאת לו זרע אחים ולא זרע אחות הואיל ואין לאב זרע תחזור הירושה לאבי
האב, לא היה אבי האב קיים מעיינין על זרע של
אבי האב שהן אחי אביו של מת והזכרים קודמין לנקבות וזרען של זכרים קודמין לנקבות כמו
שהיה הדין בזרעו של מת עצמו, לא נמצאו אחים
לאביו לא הם ולא זרען תחזור הירושה לאבי האב, ועל הדרך הזאת נחלה ממשמשת והולכת עד
ראובן, נמצאת אומר הבן קודם לבת וכל יוצאי
ירכו של בן קודמין לבת והבת קודמת לאבי אביה וכל יוצאי ירכה קודמין לאבי אביה,
ואבי המת קודם לאחי המת מפני שהם יוצאי ירכו והאח קודם לאחות, וכל יוצאי ירכו של אח קודמין לאחות, ואחות
קודמת לאבי אביה, וכל יוצאי ירכה קודמין לאבי אביה, אבי האב קודם לאחי האב של מת ואחי אביו קודמין לאחות אביו וכל יוצאי ירכו של אחי אביו
קודמין לאחות אביו ואחות אביו קודמת לאבי אבי אביו של מת, וכן כל יוצאי ירכה של אחות אביו קודמין לאבי אבי אביו, ועל דרך זו הולך ועולה
עד ראש הדורות, לפיכך אין לך אדם מישראל שאין לו יורשין.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעו סעיף א
סדר נחלות כך: מי שמת, בנו יורשו.
לא נמצא (לו) בן, רואים אם יש לבן זרע, בין זכר בין נקבה עד סוף כל הדורות, עומד במקומו
ויורש הכל, לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו.
לא נמצא לו בת, אם יש לה זרע, בין זכר בין נקבה עד סוף כל הדורות, יורש הכל. לא נמצא
לה זרע, תחזור הירושה לאביו של מת. ואם אין אביו קיים, תחזור לזרעו
שהם אחי המת. אם יש לו אח, יורש הכל. לא נמצא לו אח; אם הניח זרע עד סוף כל הדורות עומד במקומו לירש. לא נמצא לו אח ולא זרע ממנו,
תחזור הירושה לאחות המת או לזרעה עד סוף כל הדורות. לא נמצא לו אחות ולא זרע ממנה, תחזור הירושה לאבי אביו של מת. ואם אינו קיים, חוזר
לזרעו שהם אחי אבי המת, אם יש לו אחים או לזרעם עד סוף כל הדורות. ואם אין אחים לאבי המת, ולא זרע מהם, חוזרת לאחות אבי המת או
לזרעה עד סוף כל הדורות. ואם אין אחות לאבי המת ולא זרע ממנה, חוזרת לאבי אבי אביו
של מת. ואם אינו חי, מורישו לזרעו שהם אחי
אבי אביו של מת או לזרעם עד סוף כל הדורות. לא נמצאו אחי אבי אביו של מת ולא זרעם,
חוזרת לאחות אבי אביו של מת או לזרעה עד סוף
כל הדורות. ועל זה הדרך נחלה ממשמשת למעלה עד ראובן.
רמב"ם הלכות נחלות פרק ג הלכה א
אין הבכור נוטל פי שנים בנכסים הראויין
לבא לאחר מיתת אביו אלא בנכסים המוחזקין לאביו שבאו לרשותו שנאמר בכל אשר ימצא לו,
כיצד אחד ממורישי אביו שמת לאחר מיתת אביו
הבכור והפשוט יורשין כאחד, וכן אם היתה לאביו מלוה או היתה לו ספינה בים יורשין כאחד.
+/השגת הראב"ד/ וכן אם היתה לאביו מלוה וכו' עד יורשין אותה כאחד. א"א
דבר זה למד ממשנת ערכין פ' השג יד עכ"ל.+
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח סעיף ג
אין הבכור נוטל פי שנים בנכסים הראויים
לבא לאחר מיתת אביו, אלא בנכסים המוחזקים לאביו שבאו לרשותו, שנאמר: בכל אשר ימצא לו
(דברים כא, יז). כיצד, אחד ממורישי אביו שמת
לאחר מיתת אביו, הבכור והפשוט יורשים כאחד.
וכן אם היתה לאביו מלוה, יורשים אותה כאחד.
רמב"ם הלכות נחלות פרק ב הלכה ז
מי שהיו לו שני בנים בכור ופשוט ומתו
שניהם בחייו והניחו בנים, הבכור הניח בת והפשוט הניח בן, הרי בן הפשוט יורש בנכסי הזקן
שליש שהוא חלק אביו, ובת הבכור יורשת שני שלישים
שהוא חלק אביה, וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב ובכל היורשין אם היה אבי אחד מן היורשים
בכור נוטל חלק בכורה שלו זה היורש מחמתו.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעו סעיף ג
מי שהיו לו שני בנים, ומתו שניהם בחייו,
והניח האחד שלשה בנים והשני לא הניח אלא בת אחת, ואחר כך מת הזקן, בת הבן יורשת חצי
הנכסים, ושלשת בני הבן האחר יורשים החצי האחר, שאנו רואים כאילו הבנים קיימים ויורשים בשוה,
וכל אחד מוריש לבניו חלקו. ועל דרך זה חולקים בני
האחים ובני אחי האב עד ראש הדורות.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעז סעיף טו
מי שהיו לו שני בנים, בכור ופשוט,
ומתו שניהם בחייו והניחו בנים, הבכור הניח בת והפשוט הניח בן, הרי הבן הפשוט יורש בנכסי
הזקן שליש חלק אביו, ובת הבכור יורשת שני שלישים,
שהוא חלק אביה.
רמב"ם הלכות נחלות פרק ב הלכה ח
אין הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם,
כיצד בכור ופשוט שירשו אמן חולקין בשוה בין שהיה בכור לנחלה בין שהיה פטר רחם.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח סעיף א
אין הבכור נוטל פי שנים אלא בנכסי האב, אבל לא
בנכסי האם; אפילו אם הוא בכור לאב ולאם, חולקים בנכסיה, הוא והפשוט, בשוה.
רמב"ם הלכות אישות פרק יט הלכה י
ומתנאי כתובה שתהיינה הבנות ניזונות
מנכסי אביהן אחר מותו עד שיתארסו או עד שיבגורו, בגרה הבת אע"פ שלא נתארסה או
נתארסה אע"פ שלא בגרה אין לה מזונות,
ובת הניזונת מנכסי אביה לאחר מותו מעשה ידיה ומציאתה לעצמה לא לאחים.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קיב סעיף א
מתנאי כתובה שתהיינה הבנות נזונות
מנכסי אביהם אחר מותו, עד שיתארסו או עד שיבגרו. הגה: אפילו לא נכתב בכתובה, או אפילו אין לה כתובה.
ובמקום שאין כותבין כתובה (טור). וי"א
דאפילו במקום שכותבין כתובה ואין להם שטר כתובה, ואפילו מחלה אמם כתובתה בפירוש, יש
לבנות מזונות (הראב"ד פי"ט דאישות). וכן אם נתגרשה האם, אפילו הכי חייב במזונות הבנות.
רמב"ם הלכות נחלות פרק ב הלכה א
הבכור נוטל פי שנים בנכסי אביו שנאמר לתת לו פי
שנים, כיצד הניח חמשה בנים ואחד מהן בכור הבכור נוטל שליש הממון וכל אחד מהארבעה פשוטים נוטל שתות, הניח תשעה בנים הרי (האחד) הבכור
נוטל חמישית וכל אחד מן השמונה פשוטים נוטל עשירית וכן על החלוקה הזאת חולקין לעולם.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעז סעיף א
הבכור נוטל פי שנים בנכסי אביו. כיצד,
הניח חמשה בנים ואחד מהם בכור, הבכור נוטל שליש הממון וכל אחד מהארבעה פשוטים נוטל
שתות. הניח תשעה בנים, הרי האחד הבכור נוטל
חמישותו וכל אחד מהשמונה פשוטים נוטל עשירית. וכן על דרך החלוקה הזאת חולקים לעולם.
רמב"ם הלכות נחלות פרק ג הלכה ד
אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו
נכסים לאחר מיתת אביו אלא מעלה אותו השבח בדמים ונותן היתר לפשוט, והוא שישתנו הנכסים
כגון כרמל שנעשו שבלים וכפניות שנעשו תמרים,
אבל שבחו מחמת עצמן ולא נשתנו כגון אילן קטן שגדל ועבה וארץ שהעלתה שרטון הרי זה נוטל
בשבח פי שנים, ואם מחמת הוצאה השביח אינו נוטל.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח סעיף ו
אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו
נכסים לאחר מיתת אביו, אלא מעלה אותו השבח
בדמים ונותן היתר לפשוט. והוא שישתנו הנכסים, כגון כרמל שנעשו שבלים וכפניות (פי' תמרים בעודן סמדר, רש"י) שנעשו תמרים. אבל שבחו מחמת עצמן ולא נשתנו, כגון
אילן קטן שגדל ועבה, וארץ שעלתה שרטון (פי' שנתקבץ העפר ודחה אמת המים שבשדה), הרי זה נוטל בשבח פי שנים. ואם מחמת הוצאות השביח,
אינו נוטל. הגה: בד"א, שלא מיחה בהן,
אבל אם מיחה הבכור ואמר: אל תשביחו הנכסים
עד שנחלוק, ולא שמעו אליו והשביחו, אם לא עשו בהן שינוי נוטל פי שנים בשבחו; ואם עשו
בהן שינוי, אינו נוטל בשבח ולא בהפסד (טור).
רמב"ם הלכות נחלות פרק ג הלכה ב
הניח להם פרה מושכרת או מוחכרת או שהיתה רועה באפר
וילדה הבכור נוטל בה ובולדה פי שנים. +/השגת
הראב"ד/ הניח להם פרה מושכרת וכו' עד פי שנים. א"א זה המחבר פסק כרבי ואין הלכה כרבי עכ"ל.+
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח סעיף ד
הניח להם פרה מושכרת או מוחכרת או
שהיתה רועה באפר (פירוש בעשב השדה, רשב"ם),
וילדה, הבכור נוטל בה ובולדה פי שנים. הגה: ויש חולקין (טור בשם אביו הרא"ש). הניח להן עבד או בהמה טמאה, הבכור
נוטל ב' חלקים והפשוט חלק אחד, דהיינו שעובדים לבכור שני ימים ולפשוט יום אחד (מרכי
ר"פ מי שהיה נשוי ופרק קמא דבבא בתרא). וע"ל סימן קע"א ס"ח.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח סעיף י
יצא עליהם שטר חוב, בכור פורע בו פי
שנים. ואם אינו רוצה ליטול פי שנים ולא לפרוע פי שנים, רשאי. ונפקא מינה שאם שאר היורשים
קטנים, או אינם כאן, שאין בעל חוב יכול לגבות
ממנו אלא כפי החלק הפשיטות, ויש מי שאומר שאם רוצה לחזור בו אינו יכול. הגה: היו לו קרקעות משועבדים לאחרים מקרי מוחזק. אבל אי חייבים למלך מכח מס, ודרך המלך
ליקח הקרקע בעד המס, מקרי ראוי. אבל במקום שאין דרך המלך כך, מקרי מוחזק והבכור נוטל
בו פי שנים (נ"י פרק חזקת). היה לו קרקע
מהיום לאחר מיתה, או שנגזל לו קרקע שאינה נגזלת, ואפילו נגנבו לו ספרים שמסתמא
אינו מייאשם, מקרי מוחזק (נ"י ומרדכי ריש פרק יש נוחלין).
רמב"ם הלכות נחלות פרק ג הלכה ח
כבר ביארנו בהלכות שכנים שהבכור נוטל
שני חלקים שלו כאחד במצר אחד, אבל היבם שחלק עם אחיו בנכסי אביו נוטל חלקו וחלק אחיו
בגורל, ואם עלה גורלו בשני מקומות נוטל בשני
מקומות.
רמב"ם הלכות שכנים פרק יב הלכה ב
הבכור שחלק נוטל שני חלקים שלו כאחד
אבל היבם שחלק עם אחיו בנכסי האב נוטל חלקו וחלק אחיו בגורל, אם עלו במקום אחד עלו
ואם עלו בשתי מקומות עלו.
שולחן ערוך חושן משפט סימן קעד סעיף ב
הבכור שחלק, נוטל ב' חלקים שלו כאחד. אבל היבם שחלק
עם אחיו בנכסי האב, נוטל חלקו וחלק אחיו בגורל, אם עלו במקום אחד, עלו, ואם עלו בשני מקומות, עלו. הגה: וי"א דדוקא שהיו החלקים שווים, אבל אם
היה אחד טוב מחבירו, אפי' בכור אינו נוטל חלקו ביחד. וכן אם היה לפשוט שדה במצר אלו
השדות (טור והרא"ש והמגיד פי"ב דשכנים
בשם שאר מפרשים).