רי"ף בבא בתרא דף נט

גמרא בבא בתרא דפים קלא: – קלב.

אורך השיעור אודיו הוא דקות

1. הכותב כל נכסיו לאשתו: 1

2. הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו 2

3. כתב כל נכסיו לאשתו ולבנו 2

4. הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר. 3

5. אשה שקנתה כל נכסי בעלה במתנה. 3

6. אומדין דעת הנותן 3

1. הכותב כל נכסיו לאשתו:

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה ד

וכן הכותב כל נכסיו לאשתו בין בריא בין שכיב מרע אף על פי שקנו מידו לא עשאה אלא אפוטרופא על יורשיו, בין שהיו יורשי בניו ממנה או מאשה אחרת או אחיו או שאר יורשיו, ואם שייר כל שהוא בין קרקע בין מטלטלין קנתה כל שכתב לה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רמו סעיף יב

הכותב כל נכסיו לאשתו, לא עשאה אלא אפוטרופוס; ונתבארו פרטי דין זה בטור אבן העזר סי' ק"ז.

שולחן ערוך אבן העזר סימן קז סעיף א

הכותב כל נכסיו לאשתו, בין בריא בין שכיב מרע, א אף על פי שקנו מידו, ב לא עשאה אלא אפוטרופא על יורשיו, בין שהיו יורשיו בניו ממנה או מאשה אחרת או אחיו, ג או שאר יורשין. ואם שייר כל שהוא, בין קרקע בין מטלטלין, קנתה כל מה שכתב לה. (ד בין כך ובין כך לא אבדה כתובתה) (טור).

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה ה

במה דברים אמורים בנשואה אבל אם כתב כל נכסיו לאשתו ארוסה או לגרושה אף על פי שלא שייר כלום הרי היא כשאר בני אדם ומתנתו קיימת.

שולחן ערוך אבן העזר סימן קז סעיף ב

בד"א, בנשואה. אבל אם כתב כל נכסיו ה לאשתו ארוסה, או לגרושה, אף על פי שלא שייר כלום, מתנתו קיימת. (ו ואבדה כתובתה, אא"כ ששייר מקצת נכסים) (ג"ז טור).

2. הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה ב

וכן הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו בין שהיה בריא בין שהיה שכיב מרע, אפילו היה בן קטן המוטל בעריסה לא עשהו אלא אפוטרופוס, והרי הוא בכל הנכסים כאחד מאחיו, אומדן דעת הוא שלא נתכוון אלא להיות אחיו נשמעין לו, ואם שייר כל שהוא בין קרקע בין במטלטלין זכה הבן במתנה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רמו סעיף ד

ד הכותב כל נכסיו מתנה לאחד מבניו, בין שהיה בריא בין שהיה שכיב מרע (וי"א דדוקא שכתב לו בלשון מתנה, אבל ש"מ שכתב לו לשון ירושה, קנה) (טור), אפילו היה בן קטן המוטל בעריסה, לא עשאו אלא אפוטרופוס והרי הוא בכל הנכסים כאחד מאחיו. ואפילו האריך בלשון כדרך שופרא דשטרי ילך, יזכי, יחזיק אומדן דעת הוא שלא נתכוון אלא להיות אחיו נשמעים לו. ואם שייר כל שהוא, בין קרקע בין מטלטלין, זכה הבן במתנה. ואם פירש בשטר שמקנה לו הקנאה גמורה ולא בתורת אפוטרופוס, או שפירש בשטר שיהא רשאי למכור ולתת לאחרים, או שכתב לו מטלטלי אגב מקרקעי, או שהקנה לו בקנין, וכן כל שכתוב בשטר המתנה לשון שאפשר להוכיח ממנו דלמתנה גמורה נתכוון, קנה. הגה: ואם כתב לאחד שיהא מושל ושולט בכל אשר לו, אינו לשון מתנה אלא לשון אפוטרופוס (הרא"ש כלל פ"ד סי' ב' וריב"ש סי' ת"ע).

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה ג

בד"א שכתב לבן בין הבנים אבל אם כתב כל נכסיו לבן בין הבנות או לבת בין הבנות או לאחד מן היורשין בין שאר היורשין, אע"פ שלא שייר כלום מתנתו קיימת.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רמו סעיף ו

בד"א, שכתב לבן בין הבנים. אבל אם כתב לבן בין הבנות, או לבת בין הבנות (או לבת בין הבנים) (טור) לאחד מהיורשים בין שאר יורשים, אע"פ שלא שייר כלום מתנתו קיימת. (ו וי"א דבת בין הבנים או בין הבנות לא קנתה) (טור בשם הרא"ש והרמ"ה).

3. כתב כל נכסיו לאשתו ולבנו

שולחן ערוך אבן העזר סימן קז סעיף ז

כתב כל נכסיו לאשתו ולבנו, אשתו קנתה החצי, ובנו לא קנה, אלא הוא אפוטרופוס. ויש מי שאומר ששניהם אפוטרופסים. הגה: יג היה לו בן ואשה, ואמר: כך וכך נכסים לבני והשאר לאשתי, ודאי נתכוין למתנה גמורה. דאם היה רוצה לעשות אפוטרופוס, לא היה נותן המקצת לבן, שהרי הכל שלו (ב"י בשם תשובת רב האי).

4. הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה ו

הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר, זה האחר קנה חצי הנכסים במתנה, ונשאר החצי לבניו, והבן שנתנו לו אפוטרופוס מינהו על שאר אחיו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רמו סעיף ט

הכותב כל נכסיו לאחד מבניו ולאחר, זה האחר קנה חצי הנכסים במתנה, ונשאר

החצי לבניו, והבן שנתנו לו, אפוטרופוס מינהו על שאר אחיו.

5. אשה שקנתה כל נכסי בעלה במתנה

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה ח

כל אשה שקנתה כל נכסי בעלה במתנה, אבדה כתובתה ותקרע, לפיכך אם יצא שטר חוב עליו והלכו כל הנכסים בחובו שקדם המתנה תשאר היא בלא כלום ולא תקח בכתובתה שקדמה החוב, שאומדן דעת הוא שבהנאה שבאה לה בשמועה זו שכתב לה כל נכסיו אבדה כל זכות שיש לה בנכסים חוץ ממתנה זו.

שולחן ערוך אבן העזר סימן קז סעיף ג

ז כל אשה שקנתה כל נכסי בעלה במתנה גמורה, ח איבדה כתובתה ותקרע. לפיכך אם יצא שטר חוב עליו מוקדם למתנה זו, והלכו כל הנכסים בפריעת החוב, תשאר היא בלא כלום ולא תקח בכתובתה שקדמה לחוב, שאומדן דעת הוא שבהנאה שבאה לה בשמועה זו שכתב לה כל נכסיו איבדה כל זכות שיש לה בנכסיו מצד כתובתה בין מאותם שהיו לו בין מאותם שמכר או נתן קודם לכן. אבל אם אחר כך זכה בנכסים, גובה כתובתה מהם.

6. אומדין דעת הנותן

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו הלכה א

לעולם אומדין דעת הנותן, אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושין על פי האומד אע"פ שלא פירש, כיצד מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת וכתב כל נכסיו לאחר מתנה גלויה גמורה ואחר כך בא בנו אין מתנתו קיימת, שהדברים מוכיחין שאילו ידע שבנו קיים לא היה נותן כל נכסיו, לפיכך אם שייר מנכסיו כל שהוא בין קרקע בין במטלטלין מתנתו קיימת.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רמו סעיף א

א לעולם אומדים דעת הנותן, אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושים על פי האומד אע"פ שלא פירש. כיצד, מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת, וכתב כל נכסיו לאחר, מתנה גלויה גמורה, ואחר כך בא בנו, אין מתנתו קיימת, שהדברים מוכיחים שאילו ידע שבנו קיים לא היה נותן כל נכסיו. לפיכך אם שייר מנכסיו כל שהוא, בין קרקע בין מטלטלין, מתנתו קיימת.