רי"ף בבא בתרא דף סא

גמרא בבא בתרא דפים קל"ג: – קלה:

אורך השיעור אודיו הוא דקות

1. שכיב מרע שאמר תנו לבני שקל. 1

2.הנותן נכסיו לאחרים ולא הניח לבניו 2

3. האומר זה בני נאמן ויירש. 2

4. האומר זה בני נאמן לפטור אשתו מייבום. 3

5. אמר זה אחי אינו נאמן לירושה. 3

6. אמר זה אחי, לענין ייבום. 3

7. אמר הבעל גירשתי את אשתי אינו נאמן 4

8. יצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים. 4

9. מי שמת ונמצאת מתנה קשורה על ירכו 5

1. שכיב מרע שאמר תנו לבני שקל

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק יא הלכה כג

שכיב מרע שאמר תנו לבני שקל בכל שבת, או שאמר אל תתנו להם אלא שקל, ונמצא שאינו מספיק להם אלא סלע בכל שבת, נותנים להם כל צרכן שלא נתכוון זה להרעיב את בניו אלא לזרז אותם, שמא ירויחו בהוצאה יותר מדאי.

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק יב הלכה ו

שכיב מרע. שאמר נכסי לך ואחריך לפלוני והיה ראשון ראוי ליורשו ופירש ואמר לא משום ירושה אני נותן לך שאין לה הפסק אלא במתנה והרי הפסקתיה, השני קונה מה שמשייר הראשון, לפיכך אם נתן המעות על יד שליש, או שאמר תנו לבניי שקל בכל שבת ולא משום ירושה אני נותנם להם, והנשאר מן הנכסים אחר מותם יהיה לפלוני, אין נותנין להם אלא שקל אע"פ שאינו מספיק להם. +/השגת הראב"ד/ שכ"מ שאמר נכסי וכו' עד מספיק להן. א"א כל מ"ש בכאן לא כתב אלא להזהר מן הקושיא ממה ששלח רב אחא עם ברייתא זו של תנו שקל לבני בכל שבת כו' ולא היה צריך לזה וגם זה הטעם אינו מוטעם ויש לנו טעם יפה, עכ"ל.+

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנג סעיף יז

כב ש"מ שאמר: תנו לבני שקל בכל שבת, או שאמר: אל תתנו להם אלא שקל, ונמצא שאינו מספיק להם אלא סלע בכל שבת, נותנים להם כל צורכם. (ט) ואם אמר: אם מתו ירשו כג אחרים תחתיהם, אין נותנים להם אלא שקל. ועיין בסימן רמ"ח (אימתי אין לאחריהם כלום).

שולחן ערוך חושן משפט סימן רמח סעיף ב

ד שכיב מרע שאמר: נכסי לך ואחריך לפלוני, והיה הראשון ראוי ליורשו, ופירש ה ואמר: לא משום ירושה אני נותן לך שאין לה הפסק אלא במתנה והרי הפסקתיה, השני קונה מה ששייר ראשון. (ה) לפיכך אם נתן המעות ע"י שליש, ואמר: תנו לבני שקל בכל שבת ולא משום ירושה אני נותנה להם והנשאר מהנכסים אחר מותם יהיה לפלוני, אין נותנים להם אלא שקל, אע"פ שאינו מספיק להם (וע"ל סימן רנ"ג סעיף ו').

2.הנותן נכסיו לאחרים ולא הניח לבניו

רמב"ם הלכות נחלות פרק ו הלכה יא

כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשין, אע"פ שאין היורשין נוהגין (בו) כשורה אין רוח חכמים נוחה הימנו, וזכו האחרים בכל מה שנתן להן, מדת חסידות היא שלא יעיד אדם חסיד בצוואה שמעבירין בו הירושה מן היורש אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רפב

סעיף א

א (א) כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים, אף על פי שאין היורשים נוהגים בו כשורה אין רוח חכמים נוחה הימנו, וזכו האחרים בכל מה שנתן להם. ומדת חסידות שלא להעיד בצואה (ב) שמעבירין בה הירושה מהיורש, אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה. הגה: מי שצוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות, יתנהו ליורשיו כי אין טוב מזה (מרדכי פרק מי שמת).

3. האומר זה בני נאמן ויירש

רמב"ם הלכות נחלות פרק ד הלכה א

האומר זה בני או זה אחי או זה אחי אבי או שאר היורשין אותו, אע"פ שהודה באנשים שאינן מוחזקין שהן קרוביו הרי זה נאמן ויירשנו בין שאמר כשהוא בריא בין שאמר כשהוא שכיב מרע, אפילו נשתתק וכתב בכתב ידו שזה יורשו בודקין אותו כדרך שבודקין לגיטין.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רעט סעיף א

א (א) האומר: זה בני וזה אחי, או: זה אחי אבי, או שאר היורשים אותו, אע"פ שהודה באנשים שאינם מוחזקים שהם קרוביו, הרי זה נאמן, ויירשנו. בין שאמר כשהוא בריא, בין שאמר כשהוא שכיב מרע. אפילו נשתתק וכתב בכתב ידו שזה יורשו, בודקים אותו כדרך שבודקין לגיטין. הגה: (ב) ונאמן על כל נכסים, בין אלו שהיו לו בשעה שאומר כך, אפילו נכסים שיפלו לו כשהוא גוסס (טור בשם הרא"ש).

4. האומר זה בני נאמן לפטור אשתו מייבום

רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ג הלכה א

האומר זה בני או שאמר יש לי בנים הרי זה נאמן ופוטר את אשתו מן החליצה ומן היבום.

שולחן ערוך אבן העזר סימן קנו סעיף ו

האומר: זה בני או יש לי בנים, נאמן לפטור את אשתו, אפילו הוחזק באחים. וי"א שאם יש עדים שיש לו אחים, אינו נאמן אח"כ לומר שיש לו בנים.

5. אמר זה אחי אינו נאמן לירושה

רמב"ם הלכות נחלות פרק ד הלכה ח

יעקב שמת והניח ראובן ושמעון ולא הוחזק לו בן אלא שניהם, תפס ראובן לוי מן השוק ואמר גם זה אחינו הוא ושמעון אומר איני יודע, הרי שמעון נוטל חצי הממון וראובן שליש שהרי הודה שהם שלשה אחין ולוי נוטל שתות, מת לוי יחזור השתות לראובן, נפלו ללוי נכסים אחרים יחלקו אותן ראובן ושמעון שהרי ראובן מודה לשמעון שלוי זה אחיהן, השביח השתות מאליו ואחר כך מת לוי אם שבח מגיע לכתפים הוא כגון ענבים שהגיעו להבצר, הרי השבח הזה כנכסים שנפלו לו מאחרים ויחלקו בהן, ואם עדיין לא הגיעו להבצר הרי הן של ראובן לבדו, אמר שמעון אין לוי זה אחי ונטל לוי בחלק ראובן כמו שביארנו ואחר כך מת לוי לא יירש שמעון ממנו כלום אלא ראובן לבדו יירש השתות עם שאר נכסים אחרים שהניח לוי, והוא הדין בכל היורשין שיודו מקצתן ביורשין אחרים שלא יודו מקצתן.

6. אמר זה אחי, לענין ייבום

רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ג הלכה ב

אמר זה אחי או שאמר יש לי אחין אינו נאמן לאסור את אשתו ולהניחה זקוקה ליבם שהרי זה מתכוין לאסרה לאחר מותו.

7. אמר הבעל גירשתי את אשתי אינו נאמן

רמב"ם הלכות גירושין פרק יב הלכה ה

אמר הבעל גירשתי את אשתי אינו נאמן וחוששין לדבריו ותהיה ספק מגורשת, ואפילו הודת לו שגירשה אינו נאמן שמא יתכוין לקלקל אותה או בגט בטל גירשה והיא אינה יודעת, או שמא תעיז פניה בו מפני שהוא מאמינה והיא אינה יודעת כובד האיסור שלה, לפיכך אומרין לו אם אמת הדבר הרי אתם קיימים גרשה עתה בפנינו.

שולחן ערוך אבן העזר סימן קנב סעיף א

הבעל שאמר: גרשתי את אשתי, אינו נאמן, וחוששין לדבריו ותהיה ספק מגורשת. ואפילו הודית לו שגירשה, אינם נאמנים.

8. יצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים

רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ג הלכה ג

היה מוחזק שיש לו אחין ואמר בשעת מיתתו אין לי אחין אינו נאמן, וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו אין זה אחי אינו נאמן, לא היה מוחזק באחין ויצא עליה קול שיש שם עדים שיעידו שיש לבעלה אחין והעדים במדינה אחרת אפילו אמר הוא בשעת מיתתו אין לי אח הרי זו חוששת ותמתין עד שיבאו העדים שאמרו וישאלו.

שולחן ערוך אבן העזר סימן קנז סעיף ח

לא היה מוחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפי' אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבואו עדים שאמרו, וישאלו.

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ט הלכה כד

מי שמת ונמצא מתנה קשורה על ירכו, אע"פ שהיא בעדים וקנו מידו ליפות כח אלו שנתן להם הרי זו אינה כלום, שאני אומר כתבה ונמלך.

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ט הלכה כה

ואם זכה בה לאחר, בין מן היורשין בין שאינו מן היורשין, כל הדברים שבה קיימין ככל מתנת שכיב מרע.

9. מי שמת ונמצאת מתנה קשורה על ירכו

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף כה

מי שמת ונמצאת מתנה קשורה על ירכו, אף על פי שהיא בעדים וקנו מידו כדי ליפות כח אלו שנתן להם, הרי זה אינה כלום, שאני אומר כתבה ונמלך. ואם זיכה בה לאחר, בין מהיורשים בין שאינו מהיורשים, כל הדברים שבה קיימים ככל מתנות שכיב מרע. כב וכן מי שכתב שטר חוב על עצמו בשם אחר או בשם אחד מבניו, ונתן השטר על יד שליש וא"ל: יהי זה אצלך, ולא פירש לו כלום, או שאמר ליה: הנח עד שאומר לך מה תעשה, ומת, אינו כלום. (כג ובמתנת בריא בקנין, כשהקנה קנה המקבל) (טור בשם הרא"ש).

שולחן ערוך אבן העזר סימן קנז סעיף ו

לא היה מוחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפי' עד אחד (או קרוב) מעיד עליו שהוא אחיו. אינו נאמן להוציאה מחזקתה.