רי"ף בבא בתרא דף ד:

גמרא בבא בתרא דפים ו: – ז:

אורך השיעור אודיו הוא דקות

1. נתדלדלו קורות הבית. 1

2. אין יכול לבנות כותל בפני חלונות חבירו 2

3. אחין שחלקו ולא שמו האויר. 2

4. יש לבעל הפרדס ארבע אמות בתוך שדה לבן 3

5. האומר לחבירו בית כור פלוני אני מוכר לך. 3

6. האחין שחלקו הרי הן כלקוחות. 3

7. קטן שירש שט"ח ויצא עליו שובר. 4

1. נתדלדלו קורות הבית

רמב"ם הלכות שכנים פרק ד הלכה ו

נתדלדלו קורות הבית וירדו לאויר הבית אם הגיעו לתוך עשרה טפחים סותר ובונה, ואם לא הגיעו יכול בעל העלייה לעכב עליו, ואפילו אמר לו בעל הבית אני אשכור לך מקום כדי שתדור בו עד שאתקן התקרה אין שומעין לו שהרי אומר לו איני רוצה שאטרח ממקום למקום כדי שתתקן את ביתך.

רמב"ם הלכות שכנים פרק ד הלכה ז

התנו ביניהם דבר זה אם נשאר בגובה הבית כדי שיקח אדם חבילה בינונית על ראשו ויכנס בה תחת קורות אלו שנעקמו אינו סותר, ואם אינו יכול להכנס בה עד שיכוף את ראשו סותר ומתקן ובונה ואין בעל העלייה יכול לעכב שהרי התנו ביניהם תחלה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קסד סעיף ב

נדלדלו קורות הבית וירדו לאויר הבית, אם הגיעו לתוך עשרה טפחים, סותר ובונה. ואם לא הגיעו, יכול בעל העליה לעכב עליו, ואפילו אמר לו בעל הבית: אני אשכור לך מקום כדי שתדור בו עד שאתקן התקרה, אפילו אינו משתמש בו אלא בעצים, אין שומעין לו, שהרי אומר לו: איני רוצה שאטרח ממקום למקום כדי שתתקן ביתך. התנו ביניהם דבר זה, אם נשאר בגובה הבית שיקח אדם חבילה בינונית על ראשו ויכנס בה תחת קורות אלו שנתעקמו, אינו סותר, ואם אינו יכול ליכנס עד שיכוף ראשו, סותר ומתקן ובונה, ואין בעל העלייה יכול לעכב, שהרי התנו ביניהם תחלה. הגה: ג לא נדלדלו הקורות, אלא הושפלה התקרה מחמת שנכנסו כותלי הבית בארץ והגיעה עד פחות מי', הוצאות ההגבהה על שניהן; ולמעלה מי', העליון יכול לעכב, וכדרך שנתבאר (טור סי"ג וכפי' רש"י שם עיין בב"י). כותל שבין ראובן לשמעון, והיא של א' מהן, יכול לסתרה כשירצה, ואין השני יכול למחות (מרדכי ריש ב"ב). ואם הכותל רעוע, אף על פי שהוא של שניהן, אחד מהן יכול לסותרה והשני צריך לתת חלקו (נ"י פ' שור שנגח ד' וה').

2. אין יכול לבנות כותל בפני חלונות חבירו

רמב"ם הלכות שכנים פרק ז הלכה ט

אבל בעל החלונות שרצה לשנות מקום חלונו בין למעלה בין למטה אפילו היתה גדולה ואמר אפתח אחרת קטנה ואסתום זו בעל החצר מעכב עליו, וכן אינו יכול להרחיב בחלון כל שהוא.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף יג

טו מי שהיו חלונות למטה בכותלו, ובא חבירו לבנות בפניהם, ואמר ליה: אני אפתח לך חלונות אחרות בכותל זה למעלה מאלו, הרי זה מעכב עליו ואומר לו: בעת שתפתח החלונות תרעיד הכותל ותקלקל אותה; ואפילו אמר: אני אסתור כל הכותל ואבנה אותו לך חדש ואעשה בו חלונות למעלה ואשכור לך בית שתדור בו עד שאבנה, יכול לעכב עליו, שאומר לו: אין רצוני שאטרח ממקום למקום, אפילו אינו משתמש בו אלא בעצים. לפיכך אם לא היה שם טורח כלל, ואינו צריך לפנות, אינו יכול לעכב עליו. אבל בעל החלונות שרצה לשנות מקום חלונות, בין למעלה בין למטה, אפילו היתה גדולה ואמר: אפתח אחרת קטנה ואסתום זו, בעל החצר מעכב עליו, וכן אינו יכול להרחיב בחלון כל שהוא. הגה: כותל שבין ראובן לשמעון, והכותל של אחד מהן, יכול לסתור כשירצה, ואין חבירו יכול לעכב (מרדכי ריש ב"ב).

3. אחין שחלקו ולא שמו האויר

רמב"ם הלכות שכנים פרק ז הלכה י

שני אחין שחלקו חצר מדעתן ושמו הבנין והעצים זה כנגד זה ולא השגיחו על שומת האויר, והגיע לאחד מהן בחלקו תרבץ החצר ולשני האכסדרה אם רצה בעל החצר לבנות כותל בסוף חלקו בונה בפני האכסדרה ואע"פ שמאפיל עליו שהרי לא שמו האויר.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קנד סעיף כז

שני אחים שחלקו חצר מדעתן כד ושמו הבנין והעצים זה כנגד זה ולא השגיחו על שומת האויר, כה והגיע לא' מהם בחלקו תרבץ החצר ולשני האכסדרה, אם רצה בעל החצר לבנות כותל בסוף חלקו, בונה בפני האכסדרה, ואף על פי שמאפיל עליו, שהרי לא שמו האויר. והוא הדין אם היו חלונות פתוחות מחצר של זה לשל זה, יכול לבנות בפניהם. מיהו כל שלא בנה בפניהם אינו יכול לומר לו: סתום חלונותיך, אף על פי שיש היזק ראיה. הגה: כו וי"א דיכול לומר לו: סתום חלונותיך (טור בשם הרא"ש ונראה מהרמב"ם פ"ז דשכנים). ודוקא באכסדרה שיש לו אור יותר מדאי, אבל החלונות הצריכים לבית כז אינו יכול לבנות כנגדן, וכל שכן שלא לסתמו, כח דבית בלא אור אינו שוה כלום (טור וכ"כ הרא"ש).

4. יש לבעל הפרדס ארבע אמות בתוך שדה לבן

רמב"ם הלכות מכירה פרק כד הלכה י

האחין שחלקו אחד נטל פרדס ואחד נטל שדה לבן, יש לבעל הפרדס ארבע אמות בתוך שדה לבן סמוכות לסוף האילנות של פרדס שעל מנת כן חלקו, ואין צריך לפרש דבר זה מפני שהוא דבר ידוע.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קעג סעיף ד

אחים שחלקו ועלה חלק א' מהם כרם ולשני שדה הלבן, ג יש לבעל הכרם ארבע אמות בשדה הלבן להפך בו מחרישתו.

5. האומר לחבירו בית כור פלוני אני מוכר לך

רמב"ם הלכות מכירה פרק כח הלכה יד

האומר לחבירו בית כור פלוני אני מוכר לך אע"פ שאין במשיחתו אלא לתך הגיעו, שלא מכר לו אלא מקום הנקרא בית כור לפיכך צריך המוכר להביא ראיה שהוא נקרא בית כור, וכן האומר לחבירו כרם שלי במקום פלוני אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הגיעו והוא שיהיו קורין אותו כרם, וכן האומר לחבירו פרדס זה אני מוכר לך, אפילו אין בו רמונים הגיעו והוא שיקרא פרדס וכן כל כיוצא בהן.

שולחן ערוך חושן משפט סימן ריח סעיף יז

האומר לחבירו: (א) בית כור פלוני אני מוכר לך, אף על פי שאין במדתו אלא לתך, הגיעו, שלא מכר לו אלא מקום הנקרא בית כור; לפיכך צריך המוכר להביא ראיה שהוא נקרא בית כור.

6. האחין שחלקו הרי הן כלקוחות

רמב"ם הלכות שכנים פרק ב הלכה יב

האחין שחלקו הרי הן כלקוחות זה מזה, ואין להם דרך זה על זה, ולא סולמות זה על זה, ולא חלונות זה על זה, ולא אמת המים זה על זה שכיון שחלקו לא נשאר לאחד מהן זכות בחלק חבירו, לפיכך יש לומר לאחין כשהיתה השדה כולה לאחד היה מעביר בה אמת המים הזאת ממקום למקום אבל עתה שנעשית זה חלקי יש לי להסיר אמת המים מעלי, וכן סותם החלון המשקיף על חלקו ובונה בצד הסולם אע"פ שהוא מבטל תשמישו, והוא הדין בשנים שקנו שדה מאחד וחלקו לא נשאר לאחד מהם זכות בחלק חבירו, ומפסיק אמת המים מחלקו וסותם החלונות.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קעג סעיף ג

האחים שחלקו, הרי הם כלקוחות זה מזה, ב ואין להם זה על זה דרך ולא סולמות ולא חלונות ולא אמת המים, שכיון שחלקו לא נשאר לאחד מהם זכות בחלק חבירו, אף על פי שהיה מקודם. וה"ה לשנים שקנו שדה כאחד, וחלקו, לא נשאר לאחד מהם זכות בחלק חבירו. אבל ב' שקנו שדה משני אנשים או משני אחים, כשהיה נודע חלק כל אחד והיו מחזיקים בנזקים אלו, אין לאחד מהם להפסיק אמת המים ולא לשנות דבר מהנזיקים שהחזיקו בהם המוכרים. הגה: שנים שחלקו חצר, ונשאר באר מים בחלק אחד מהן ונשאר רשות לשני לשמש בו, ונתקלקל הבאר, על שניהן לתקנו ואם נפל, אזלא חזקת השני, לענין הזה דאין לו עוד דרך לשאוב משם, אבל מקום הבאר לשניהם. אבל אם חלקו ונשאר הבאר מתחלה לאחד בלבד, (אלא) שנתן רשות לשני לשאוב משם, אם נפל אזלא חזקתו לגמרי ואין לו עוד חלק בבאר, אפילו חזר ותקנו (ב"י בשם הרשב"א).

7. קטן שירש שט"ח ויצא עליו שובר

רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק יז הלכה ח

יורש קטן שהיה שט"ח לאביו ויצא עליו שובר אחר מיתת אביו אין קורעין את השטר ואין מגבין בו עד שיגדלו היתומים שמא שובר זה מזוייף הוא ולפיכך לא הוציאו הלוה בחיי אביו.

שולחן ערוך חושן משפט סימן קח סעיף טז

ל יורש קטן שהיה שטר חוב לאביו, ויצא עליו לא שובר אחר מיתת אביו, אין קורעין את השטר ואין מגבים בו עד שיגדלו היתומים, שמא שובר זה מזוייף הוא ולפיכך לא הוציאו הלוה בחיי אביו. (יא) ואפילו יש עדים שמעידים שזוכרים הפרעון, אין עדותם עדות, לפי שאין מקבלים עדות שלא בפני בעל דין. ואפילו מתקיים השובר בחותמיו, ואפי' מפי עדים שאמרו: אנו חתמנוהו ונקב יש בו בצד אות פלונית, לב אין מקבלים מהם, לג לפי שאין מקבלים עדות שלא בפני בעל דין.