רי"ף בבא בתרא דף סט

גמרא בבא בתרא דפים קמז: – קמט.

אורך השיעור אודיו הוא דקות

1. המוכר שט"ח וחזר ומחלו:. 1

2. נתנו במתנת שכיב מרע, אין היורש יכול למחול 2

3. דברי שכ"מ כמסורין מדברי סופרים. 2

4. שכיב מרע שאמר ידור פלוני 2

5. שכ"מ שאמר הלוואתי לפלוני:. 3

6. רואין אם כמחלק כתבם. 3

7. חוששין שמא נשארו לו נכסים. 4

8. שכיב מרע שחזר במקצת חזר בכל. 4

9. שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו 5

10. שכ"מ שאמר יטול פלוני:. 5

11.אמר יהנה פלוני בהן:. 6

12. שכ"מ שמכר כל נכסיו:. 6

1. המוכר שט"ח וחזר ומחלו:

שולחן ערוך חושן משפט סימן סו סעיף כג

המוכר שטר חוב כדינו, אם חזר ומחלו ללוה, מחול. ( מיהו אין הלוקח מחויב להחזיר ללוה שטרו. ויש חולקין) (ר"ן פרק הכותב ורבינו ירוחם ני"ד שתי הדעות). ומאי תקנתיה, יפייס ללוה שיעשה לו שטר על שמו, או יקבל עליו הלוה בקנין או בהודאתו בפני עדים, שזקפו עליו במלוה לקונה, ושוב לא יוכל למחול. ואפילו אם התנה עמו שלא יוכל למוחלו, אם מחלו מחול. ואפילו אם סלק עצמו מכח החוב ההוא לגמרי, וריקן כל כחו בשטר לקונה, אפילו הכי אם מחלו מחול. ואפילו היורש של המוכר יוכל למחול. ומיהו אין היורש יכול למחול לעצמו כדי להפסיד ללוקח. כיצד, ראובן הלוה לבנו בשטר, ומכרו לשמעון, ומת ראובן, לא יאמר הבן: הואיל ואני יורש החזקתי למחול לעצמי ואין לי לשלם כלום מדינא דגרמי שאני לא כיוונתי להזיק ללוקח אלא לפטור עצמי, אלא פורע כל החוב ללוקח. ויש מי שחולק ואומר שאף לעצמו יכול למחול. הגה: לעיל סימן ס' סעיף ח' (גם בטור שם סי' ז') נתבאר שאם ראובן צוה לכתוב שטר שלו על שם שמעון, אין שמעון יכול למחלו, הואיל ואין הממון שלו, אבל ראובן יכול למחלו, כי הוא נקרא בעל השטר. ואפילו לא מחלו בהדיא, רק שמחל ללוה כל מה שבידו או כיוצא בזה, גם שטר זה נמחל, אף על פי שנכתב על שם שמעון (תשובת רשב"א סימן תתקכ"ו /תתקכז/) .

2. נתנו במתנת שכיב מרע, אין היורש יכול למחול

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק י הלכה ב

...ואין היורש יכול למחול שטר זה שנתן במתנת שכיב מרע, ומפני מה המוכר או נותן שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו היורש מחול ושכיב מרע שנתן שטר חוב אין היורש יכול למחול, מפני שקנין הראיה בשטר מדבריהם לפיכך היורש עדיין זה השטר שלו הוא מן התורה ומוחלו, ומתנת שכיב מרע אע"פ שהיא מדבריהם עשו אותה כשל תורה, וכאילו קנה ממון שבשטר מן התורה והגיע לידו ולא נשאר ליורש בו קנין, ולפיכך אינו מוחל. +/השגת הראב"ד/ לפיכך היורש עדיין שטר זה וכו' ומתנת שכיב מרע וכו' עד ולפיכך אינו מוחל. א"א יש כאן שיבושים והגהתי אותם מדעתי וכבר פירש הרב ז"ל הטעם פ' הכותב שדברי שכ"מ ככתובים וכמסורין דמו שחכמים עשאוה כשל תורה כמי שקבל המתנה והטעם שכתוב כאן הוא יותר טוב ומספיק ממ"ש הרב ז"ל, עכ"ל.+

שולחן ערוך חושן משפט סימן סו סעיף כז

נתנו במתנת שכיב מרע, ומת, אין היורש יכול למחול.

3. דברי שכ"מ כמסורין מדברי סופרים

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ח הלכה ב

אבל החולה שתשש כח כל הגוף, וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגלו בשוק והרי הוא נופל על המטה, הוא [הנקרא] שכיב מרע, ומשפטי מתנותיו אינם כמתנת בריא, כיצד שכיב מרע שצוה ואמר ליתן לפלוני כך וכך בין בחול בין בשבת, בין כתב בין לא כתב, זכו הכל כשימות בכל מה שנתן להם ואינו צריך קנין, שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין הן, ודבר זה מדברי סופרים, ואע"פ שאינו אלא מדבריהם עשו אותה כשל תורה, כדי שלא תטרף דעתו עליו כשידע שאין דבריו קיימים.

4. שכיב מרע שאמר ידור פלוני

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק י הלכה טו

שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה, לא אמר כלום שלא הקנה להם דבר שיש בו ממש, שהדירה והאכילה וכיוצא בהן הרי הן כדבור וכשינה שאין נקנין, אבל אם אמר תנו בית זה לפלוני כדי שידור בו עד זמן פלוני, או תנו דקל זה לפלוני כדי שיאכל פירותיו דבריו קיימין, שהרי הקנה להם הגוף לפירות והגוף דבר שיש בו ממש וכן כל כיוצא בזה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנג סעיף כא

שכיב מרע שאמר: ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה, לא אמר כלום, שלא הקנה להם דבר שיש בו ממש, שהדירה והאכילה וכיוצא בהם הרי הם כדיבור וכשינה שאין נקנים. אבל אם אמר: תנו בית לפלוני כדי שידור בו עד זמן פלוני, או תנו דקל זה לפלוני כדי שיאכל פירותיו, דבריו קיימים, שהרי הקנה להם הגוף לפירות והגוף דבר שיש בו ממש. וכן כל כיוצא בזה.

5. שכ"מ שאמר הלוואתי לפלוני:

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק י הלכה ב

וכן שכיב מרע שאמר הלואה או פקדון שיש לי ביד פלוני תנו אותה לפלוני דבריו קיימין ואין צריך למעמד שלשתן, וכן אם אמר תנו שטר פלוני לפלוני זכה במה שיש בשטר, וכאילו כתב ומסר אף על פי שלא משך השטר ואין היורש יכול למחול שטר זה שנתן במתנת שכיב מרע, ומפני מה המוכר או נותן שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו היורש מחול ושכיב מרע שנתן שטר חוב אין היורש יכול למחול, מפני שקנין הראיה בשטר מדבריהם לפיכך היורש עדיין זה השטר שלו הוא מן התורה ומוחלו, ומתנת שכיב מרע אע"פ שהיא מדבריהם עשו אותה כשל תורה, וכאילו קנה ממון שבשטר מן התורה והגיע לידו ולא נשאר ליורש בו קנין, ולפיכך אינו מוחל. +/השגת הראב"ד/ לפיכך היורש עדיין שטר זה וכו' ומתנת שכיב מרע וכו' עד ולפיכך אינו מוחל. א"א יש כאן שיבושים והגהתי אותם מדעתי וכבר פירש הרב ז"ל הטעם פ' הכותב שדברי שכ"מ ככתובים וכמסורין דמו שחכמים עשאוה כשל תורה כמי שקבל המתנה והטעם שכתוב כאן הוא יותר טוב ומספיק ממ"ש הרב ז"ל, עכ"ל.+

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנג סעיף כ

שכיב מרע שאמר: הלואתי או פקדוני שביד פלוני תנו לפלוני, דבריו קיימים ואין צריך מעמד שלשתן. וכן אם אמר: שטר חוב שיש לי על פלוני תנו לפלוני, זכה במה שיש בשטר, וכאילו כתב ומסר, אע"פ שלא משך השטר, ואין היורש יכול למחול שטר שניתן במתנת שכיב מרע. והא דאמרינן שזכה בחוב, בשלא שייר כלום, שאם לא כן הויא לה מתנת שכיב מרע במקצת ולא קניא אלא אם כן הקנה לו בקנין ובמיפה כחו או שהוא מצוה מחמת מיתה. וי"א הא דשכיב מרע יכול להקנות הלוואה שלו שביד אחרים, היינו בהלואה שיש לו ביד ישראל, אבל לא הלוואה שיש לו ביד עובד כוכבים. ואפילו יש לו משכון או שטר מן העובד כוכבים יש להסתפק אם יוכל להקנות; (מרדכי פ' מי שמת והגהות מיי' פ"י דזכיה ומהר"ם פאדווה סימן נ"ו ) וכנ"ל להורות.

6. רואין אם כמחלק כתבם

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ח הלכה כא

שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, רואין אם כמחלק כתבם, מת קנו כלן, עמד חוזר בכולן, ואם כנמלך אחר ששייר חזר וכתב וקנו מידו על כל אחד ואחד, מת קנו כולן, עמד אינו חוזר אלא באחרון שהרי נתן לו כל הנכסים הנשארים. +/השגת הראב"ד/ שכ"מ שכתב כל נכסיו וכו' עד ואם כנמלך אחר שייר וכו' מת קנו כולן וכו' עד כל נכסיו הנשארים. א"א האחרון צריך שיהא קניינו לייפות כחו.+

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף יא

אין חלוק במתנת שכיב מרע בכולה בין אם נתן לאחד בין אם נתן לשנים כאחד. לפיכך שכיב מרע שחילק כל נכסיו לשנים או לשלשה, אם לא הפסיק בין אחד לחבירו, אלא חלק זה לפלוני וזה לפלוני, ומת, קנו כולם אפילו בלא קנין. עמד, חוזר בכולם אפילו בקנין, דכולה חדא מתנה היא בלא שיור. ואם הפסיק בין א' לחבירו כמי שנמלך, על הראשונים חוץ מהאחרון יש להם דין מתנת שכיב מרע במקצת שצריכה קנין אפי' מת, ולפיכך אם עמד אינו חוזר, ואם אין בהם קנין לא יקנו אפילו אם ימות; והאחרון הוא מתנת שכיב מרע בכולה, וקונה אם מת אפי' בלא קנין, ולפיכך אם עמד חוזר.

7. חוששין שמא נשארו לו נכסים

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ח הלכה כ

שכיב מרע שנתן הנכסים שהדבר גלוי שהן כל נכסים שיש לו, הרי זה כמתנה במקצת ואם קנו מידו ועמד אינו חוזר, חוששין אנו שמא נשארו לו נכסים אחרים במדינת הים, עד שיאמר כל נכסי שהן אלו או שהיה מוחזק שאין לו נכסים אלא אלו, ואחר כך תהיה המתנה בכל.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף י

שכיב מרע שנתן הנכסים, שהדבר גלוי שהם כל נכסים שיש לו, הרי זה כמתנה במקצת (וצריכה קנין) (טור). ואם קנו מידו ועמד, אינו חוזר, חוששים אנו שמא נשארו לו נכסים אחרים במדינת הים, עד שיאמר: כל נכסי שהם אלו, או שהוא מוחזק שאין לו נכסים אלא אלו ואז תהיה המתנה בכל.

8. שכיב מרע שחזר במקצת חזר בכל

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ט הלכה יז

שכיב מרע שחזר במקצת חזר בכל, כיצד נתן כל נכסיו לראשון וקנו מידו כדי ליפות את כחו, וחזר ונתן מקצתן לאחר וקנו מידו כדי ליפות את כחו, השני קנה, אבל הראשון לא קנה כלום בין שעמד בין שמת.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף יב

שכיב מרע שנתן כל נכסיו וחזר במקצת, סתמא חזר בכל. הגה: ואפילו נתן לשנים בשטר אחד וחזר מאחד מהן, גם השני בטל. מיהו אם פירש בהדיא דאינו חוזר רק במקצתן, קנה הראשון הנשאר, אף על גב דהוי מתנה במקצת ולא קנו מיניה, מכל מקום בשעה שנתן לו הוי מתנה בכל ולא היה צריך קנין (נ"י פ' מי שמת). וי"א דווקא שחזר ונתן אותו מקצת לאחרים, אבל אם שייר אותו מקצת שחזר בו לעצמו, גם הנשאר ביד הא' בטל עד שקנו ממנו (נ"י שם). כתב נכסיו מקצתן אחרים ומקצתן ליורשיו, וחזר בחלק היורשין, לא נתבטל מתנה של אחרים, דשל יורשין אינו אלא כירושה בעלמא (נ"י הנ"ל). לפיכך אם נתן כל נכסיו לראשון, וחזר ונתן מקצתן לשני, הראשון לא קנה אפילו אם ימות, שהרי חזר בו, והשני יש לו דין מתנת ש"מ במקצת. לפיכך אם יש בה קנין קונה אפילו אם לא מת, ואם אין בה קנין אפילו אם מת אינו קונה. נתן מקצתן לראשון בקנין, והמותר לשני, ראשון קונה אפילו לא מת, והשני הוא מתנת ש"מ בכל, ואם מת קנה אפילו בלא קנין, עמד לא קנה אפילו הוא בקנין.

9. שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ט הלכה יט

שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ולא שייר כלום או הפקיר או חלקן לעניים, אם עמד חוזר בכל.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף ג

אם הקדיש כל נכסיו ולא שייר כלום, או הפקירם או חלקם לעניים, אם עמד נתבטל הכל, כדין נותן מתנה. (ואפילו אם תפסו עניים, מפקינן מנייהו) (ריב"ש סימן ק"ס) . ודלא כדברי החולקין. וכן דין הקדש כדין מתנה שיוכל לחזור בו כמו במתנה (טור).

10. שכ"מ שאמר יטול פלוני:

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ט הלכה ג

שכיב מרע שצוה ואמר יטול פלוני כל נכסי או מקצת נכסי, או יחזיק, או יזכה, או יקנה, כולן לשון מתנה היא, וכן אם אמר יחסן או יירש על מי שראוי ליורשו הרי זה קנה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנג סעיף ב

שכיב מרע שצוה ואמר: יטול פלוני כל נכסי, או מקצת נכסי, או יחזיק או יזכה או יקנה, כולם לשון מתנה הם. וכן אם אמר: יחסון או יירש, על מי שראוי ליורשו, ה"ז קנה.

11.אמר יהנה פלוני בהן:

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ט הלכה ד

אמר יהנה פלוני בהן, יעמד בהן, ישען בהן, לא קנה.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנג סעיף ב

אבל אם אמר: יהנה פלוני בנכסי, או יעמוד בהם או יראה או ישען בהם, לא קנה. ואם אמר: אני מניח לפלוני, הוי לשון מתנה. ואם אמר לשון: יפול לפלוני כך וכך, לשון ירושה הוא. הגה: ובכל זה דווקא שהזכיר לשון מתנה, אבל אם אמר: כך וכך לפלוני בנכסי, לאו כלום הוא (מהרי"ק שורש צ"ד) . האומר לפרוע לאשתו כתובתה במעות מזומנים, אין זה לשון מתנה, ואין יורשין צריכין לקיים משום מצוה לקיים דברי המת (ב"י סימן רנ"ב בשם הריטב"א) כמו שנתבאר סוף סימן רנ"ב.

12. שכ"מ שמכר כל נכסיו:

רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ט הלכה כא

מכר כל נכסיו, אם המעות עצמן קיימות אם עמד חוזר, ואם הוציא המעות אינו יכול לחזור.

שולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף ג

אם מכר נכסיו כשהיה שכיב מרע, אם מקצתם מכר ממכרו קיים כבריא; ואם כולם מכר, אם המעות עצמם קיימים, אם עמד חוזר, ואם הוציא המעות אינו יכול לחזור בו.