גמרא בבא בתרא דפים קנה. – קנו.
אורך השיעור אודיו הוא
שעה ועשרים דקות
1. קטן שהגדיל מאימתי יכול למכור בנכסי עצמו:
רמב"ם הלכות מכירה פרק כט הלכה יב
קטן שהגדיל והביא הזכר שתי שערות אחר
שלש עשרה שנה והבת אחר שתים עשרה אף על פי
שאינו יודע בטיב משא ומתן מקחו מקח וממכרו
ממכר ומתנתו מתנה במטלטלין, אבל בקרקע אין
מעשיו קיימין עד שיהיה יודע בטיב משא ומתן
אחר שהגדיל.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רלה סעיף ח
קטן שהגדיל והביא שתי שערות, הזכר
אחר י"ג שנה והבת אחר י"ב, אף על
פי שאינו יודע בטיב משא ומתן, מקחו מקח וממכרו
ממכר ומתנתו מתנה, במטלטלים. אבל בקרקע אין
מעשיו קיימים, עד שיהיה יודע בטיב משא ומתן אחר
שהגדיל. הגה: וכל זה במוכר עצמו, אבל
ב"ד מוכרין קרקעותיו לפרוע חובת אביהן
וכיוצא בזה (הגהות מרדכי דב"מ). ועיין לקמן סעיף כ"ו סי' זה.
רמב"ם הלכות מכירה פרק כט הלכה יג
במה דברים אמורים בקרקע שלו אבל קרקע
שירש מאבותיו או משאר מורישיו אין ממכרו ממכר
עד שיהיה בן עשרים שנה, אע"פ שהביא שתי
שערות ויודע בטיב משא ומתן, שמא ימכור בזול
מפני שדעתו נוטה אחר המעות ועדיין לא נתיישבה
דעתו בדרכי העולם.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רלה סעיף ט
בד"א, בקרקע שלו, שקנאו או ניתן לו במתנת
בריא. אבל קרקע שירש מאבותיו או משאר מורישיו,
או שניתן לו במתנת שכיב מרע, אין ממכרו ממכר
עד שיהיה בן עשרים שנה שלימות ויביא שתי שערות,
אבל קודם עשרים שנה שלימות, אף ע"פ שהביא
שתי שערות ויודע בטיב משא ומתן לא, שמא ימכור
בזול מפני שדעתו נוטה אחר המעות ועדיין לא
נתיישבה דעתו בדרכי העולם. וכשהוא בן עשרים
שנה שלימות והביא שתי שערות, מוכר בין במטלטלים בין קרקעות, בין שלו בין של אביו, ואפילו אינו יודע בטיב
משא ומתן. (ודלא כשיש חולקין בזה).
רמב"ם הלכות אישות פרק ב הלכה יא
הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות
אע"פ שנראו בו סימני סריס הרי זה קטן
עד שיהיה בן עשרים שנה פחות שלשים יום, הגיע
לזמן הזה ולא הביא שתי שערות למטה ולא הביא
שתי שערות בזקן, אם נראה בו אחד מסימני סריס
הרי זה סריס ודינו דין הגדול לכל דבר. ואם לא נראה בו סימן מסימני סריס עדיין קטן הוא עד שיביא שתי
שערות למטה במקום הראוי להן או עד שיהיה בן
חמש ושלשים שנה ויום אחד. +/השגת הראב"ד/ הרי זה קטן עד שיהא בן עשרים
שנה פחות שלשים יום. א"א שנכנס שלשים
יום בשנת עשרים. /השגת הראב"ד/ הגיע לזמן
הזה ולא הביא שתי שערות למטה ולא הביא שתי שערות בזקן. א"א אנו אין לנו אלא שזה שלא הביא שתי שערות
בזקן הוא סימן סירוס וקי"ל כר' יוחנן
דאמר אפילו באחד מהם ואין אנו צריכים עוד לסימן
אחר.+
שולחן ערוך אבן העזר סימן קעב סעיף ו
בני כמה שנים יהיו לשיהיו נדונים כאיילונית
וסריס על פי סימנים הללו, נתבארו בהרמב"ם
פרק שני מהלכות אישות ובסימן קנ"ה. הגה: סעיף י"ג לענין אילונית, והוא הדין לסריס.
וי"א דאין לדון עכשיו דין סריס ודאי,
דחיישינן שמא היה לו שערות ונשרו, או שהיו
לו גומות, ואין אנו בקיאין (עיין בריב"ש
סימן תע"ד ), כמו שנתבאר לעיל סימן קנ"ה לענין מיאון. וכן דיינינן ליה
בספק סריס, וחולץ, וכן ראוי להורות.
רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק ו הלכה ב
ואלו שאין להן זיקה כלל סריס חמה ואנדרוגינוס
מפני שאינן ראויין לילד ולא היתה להן שעת הכושר.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קעב סעיף א
סריס חמה (פירוש שנסתרס ע"י קדחת, ערוך), ואילונית
(פירוש איילונית שיש לה טבע זכר, כלומר
שאינה יולדת, ואילונית נגזר מאיל שהוא זכר
הצאן), אינם בני חליצה ויבום. לפיכך אילונית
ודאית שחלצה, לא נפסלה לכהונה. וכן סריס חמה
שחלץ, או שחלצו לאשתו, אינו כלום. הגה: היה ספק סריס, חולץ. ולא מחזקינן ליה בודאי סריס, אלא אם ראו בו, מיד שנולד, אחד
מסימני סריס, כגון שהטיל מים ולא עשה כיפה;
אבל בלאו הכי יש לחוש שנתקלקל אחר לידתו, וצריך
לחלוץ (ריב"ש סימן תע"ד) . היה לאילונית
ודאית, צרה, מותרת להתייבם.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קנה סעיף יג
אם היא בת כ', ולא נולדו בה סימני
אילונית ולא הביאה שתי שערות, חשובה כקטנה
עד שתביא ב' שערות או שתגיע לרוב שנותיה שהם
ל"ה שנה ויום אחד, שאז הרי היא אילונית
אע"פ שלא נראו בה סימני אילונית, וחשובה כגדולה ואינה יכולה למאן (וע"ל סי' קע"ב סימני אילונית מה הם).
רמב"ם הלכות מכירה פרק כט הלכה יד
מתנתו כשהוא פחות מבן עשרים בין מתנת
בריא בין מתנת שכיב מרע הרי זו קיימת, שאילו
לא הגיע לו הנייה גדולה לא נתן, והוא דבר שאינו
מצוי תמיד, ואמרו חכמים תתקיים מתנתו כדי שיהיו
דבריו נשמעין.
שולחן ערוך חושן משפט סימן רלה סעיף י
מתנתו כשהוא פחות מבן עשרים ויותר על י"ג,
והביא שתי שערות, בין מתנת בריא בין מתנת שכיב
מרע, קיימת, שאילו לא הגיע לו הנאה גדולה לא
נתן, והוא דבר שאינו מצוי תמיד, ואמרו חכמים
תתקיים מתנתו כדי שיהיו דבריו נשמעים.
רמב"ם הלכות אישות פרק ד הלכה ז
קטן שקידש אין קידושיו קידושין, אבל
גדול שקידש את הקטנה היתומה או קטנה שיצאת
מרשות אב, אם היתה פחותה מבת שש אע"פ
שהיא נבונת לחש ביותר ומכרת ומבחנת אין כאן
שם קידושין ואינה צריכה למאן, ואם היתה מבת
עשר ומעלה אע"פ שהיא סכלה ביותר הואיל ונתקדשה לדעתה הרי זו מקודשת למיאון. היתה מבת שש עד סוף עשר בודקין את יופי דעתה, אם מבחנת ומכרת עסקי הנישואין והקידושין צריכה למאן, ואם לאו אינה מתקדשת למיאון ואינה צריכה למאן. +/השגת הראב"ד/ אבל גדול שקידש את הקטנה היתומה או קטנה שיצאה מרשות אב אם היתה פחותה
מבת שש. א"א זה השיעור לא מצאתי אותו
מפורש ואם יאמר מפני שאמרו קטן בן שש יוצא
בעירוב אמו והוא נקרא קטני קטנים במסכת כתובות (סה) אם כן אפילו בן שש, ומה שאמר מבת עשר ולמעלה אע"פ
שהיא סכלה ביותר מקודשת למיאון, בת עשר למד
מפעוטות במסכת גיטין (נט; סה) ומה שאמר אפילו
היא סכלה ביותר והלא אמרו קטנה שאינה יודעת לשמור קידושיה אינה צריכה למאן כדאית' ביבמות פ' ב"ש (קז)
ואין שיעור לקטנותה אפי' בת עשר, ואם יודעת
לשמור קידושיה צריכה למאן אע"פ שאינה יודעת
להבחין ולהכיר בעסקי נישואין וקידושין, ואי קשיא לך אם כן שיעור הפעוטות למה נאמר אימא לך כדי להתקדש ע"י עצמה
אבל אם קדשוה אמה או אחיה לדעתה אפילו פחותה
מפעוטות אלא שתדע לשמור קידושיה והכי איתא
התם
שולחן ערוך אבן העזר סימן מג סעיף א
קטן שקדש או נשא, אינו כלום, דלא תיקנו
רבנן נשואין לקטן. ואסור להשיאו אשה בעודו
קטן. הגה: מיהו אם כבר נשאה, אין צריך לגרשה, ומותרת לעמוד עד שתגדיל (מרדכי
ריש הבא על יבמתו, וכן משמע באשרי פ' האיש
מקדש). ואפילו שלח סבלונות משהגדיל, אינו כלום, דלא חיישינן שמא שלח לשם קדושין. אבל
אם יש עדים שנתייחד עמה משהגדיל, צריכה גט,
משום דמסתמא בעל לשם קידושין. ואם קיימה משהגדיל,
כתובתה קיימת ואין צריך לכתוב לה כתובה אחרת.
ודוקא מנה ומאתים, אבל תוספת אין לה. הגה: לא כתב לה כתובה כשהוא קטן, כשיגדיל אינו כותב לה רק מנה, דהא ההיא שעתא לאו
בתולה היא (הגהות אלפסי מי שהיה נשוי).
רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק א הלכה טז
כבר בארנו בהלכות אישות שבן תשע שנים
ויום אחד ביאתו ביאה ודבר זה הלכה מפי הקבלה,
לפיכך יבם קטן שבא על יבמתו אם היה בן תשע
שנים ויום אחד יקיים, אבל אינו חולץ עד שיגדיל
ויבדק שהרי איש כתוב בפרשה +דברים כ"ה
ז' ט'+ לענין חליצה, ואם היה פחות מזה אין ביאתו
ביאה, וביאת בן תשע אינה קונה קנין גמור לפיכך אין יבמתו נתרת לזר עד שיבא עליה אחר שיגדיל או עד שתחלץ כמו שיתבאר.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קסז סעיף ב
בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו,
אינו יכול לפטרה בגט, עד שיגדיל ויבא עליה
אח"כ. ואם לא בא עליה אח"כ, ובא
להוציאה, צריכה גט וחליצה. ואם בא עליה כשהוא קטן, ומת קודם שהגדיל, או מת אחר שהגדיל אבל לא בא עליה משהגדיל, חולצת ולא מתייבמת. ואם משהגדיל נשא אחרת, ולא בא על היבמה משהגדיל, שתיהן חולצות ולא מתייבמות.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קסז סעיף א
קטן פחות מבן תשעה, אין ביאתו כלום;
ומבן תשע שנים ויום אחד ואילך, ביאתו קונה
ביבמתו כמאמר בגדול. ובאשה דעלמא אינה קונה
כלל; לפיכך נשא אשה ומת, פטורה מהחליצה ומהייבום.
קטן אינו חולץ וכן קטנה
רמב"ם הלכות יבום וחליצה פרק א הלכה יז
וכן היבמה הקטנה אם רצה היבם ליבם
אותה מיבם אבל אינה חולצת עד שתגדיל ותבדק,
ואפילו נבעלה אחר שתים עשרה שנה אינה חולצת
עד שתבדק וימצאו בה הסימנין.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קסז סעיף ד
קטנה מבת שלש שנים ויום אחד ומעלה,
ביאתה ביאה לכל דבר; ואם בא עליה יבם, קנאה;
אבל אינה חולצת עד שתהא בת י"ב שנה ויום
אחד ובדקוה אח"כ ומצאוה שהביאה ב' שערות.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קסז סעיף ג
קטן אינו חולץ, עד שיהיה בן י"ג
שנה ויום א' ויבדקוהו אז וימצאוהו שהביא שתי
שערות. אבל אם היו לו שתי שערות קודם שהגדיל,
אינו נחשב גדול על ידם, אא"כ יביא שתי
שערות אחרות אחר שהגדיל. ומכל מקום אם מוצאים לו שתי שערות אחר שהגדיל, לא חיישינן שמא אלו היו בו מקודם.
שולחן ערוך אבן העזר סימן קנה סעיף ב
איזו היא קטנה שצריכה למאן, מבת שש
שנים עד בת עשר בודקין אותה לפי יופי דעתה
אם יודעת לשמור קדושיה, ושהם קדושין, לא שתשמור
אותה כדרך שמשמרת האגוז והתמרים וכיוצא בהם,
ה"ז צריכה מיאון. ואם אינה יודעת לשמור
קדושיה, אינה צריכה למאן, אלא הולכת לבית אמה
כאלו לא נתקדשה מעולם. ופחותה מבת שש, אפילו היא נבונה לחש ביותר ויודעת לשמור, אינה צריכה מיאון.
ויתירה על בת עשר, אפילו סכלה ביותר, צריכה
מיאון. הגה: וי"א דכל זה כשנשאת לדעת אחיה ואמה, אבל אם נשאת שלא לדעתן,
אינה צריכה למאן (הגהות אלפסי פרק בית שמאי).
וי"א דאם הגיעה לפעוטות, צריכה למאן
(בית יוסף בשם הריטב"א).
רמב"ם הלכות עדות פרק ט הלכה ח
קטן שהגיע לכלל שנותיו שנראו בו סימני
בגרות מלמעלה אינו צריך בדיקה, ואם לאו אין
מקבלין עדותו עד שיבדק, ובן שלש עשרה שנה ויום
אחד שהביא שתי שערות ואינו יודע בטיב משא ומתן
אין עדותו עדות בקרקעות מפני שאינו מדקדק בדברים
שהרי אינו יודע, אבל בעדות מטלטלין מקבלין
עדותו הואיל והוא גדול.
שולחן ערוך חושן משפט סימן לה סעיף ג
בן י"ג שנה ויום אחד שהביא שתי
שערות ואינו יודע בטיב משא ומתן, אין עדותו עדות בקרקעות, אבל במטלטלים, עדותו עדות.