רי"ף שבת דף יג:

אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ:

3) לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית

זכריה פרק ח פסוק כג

כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם: ס

רמב"ם הלכות ציצית פרק ג הלכה יב

לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יי'. סליק הלכות ציצית.

4) בעון שנאת חנם - מריבה רבה בתוך ביתו של אדם,

ויקרא פרק כו פסוק טז

אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם:

רש"י ויקרא פרק כו פסוק טז

(טז) והפקדתי עליכם - וצויתי עליכם:

שחפת - חולי שמשחף את הבשר, אנפולי"ש בלע"ז [בועות], דומה לנפוח שהוקלה נפיחתו ומראית פניו זעופה:

קדחת - חולי שמקדיח את הגוף ומחממו ומבעירו, כמו (דברים לב כב) כי אש קדחה באפי:

מכלות עינים ומדיבת נפש - העינים צופות וכלות לראות שיקל וירפא, וסוף שלא ירפא, וידאבו הנפשות של משפחתו במותו. כל תאוה שאינה באה ותוחלת ממושכה קרויה כליון עינים:

וזרעתם לריק - תזרעו ולא תצמח, ואם תצמח ואכלוהו אויביכם:

יחזקאל פרק מד פסוק ל

וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ:

5) בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר

איוב פרק כד פסוק יט

צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ:

רש"י איוב פרק כד פסוק יט

(יט) ציה גם חום יגזלו - מפני רעתם גרמו להם שנה אחת להשתנות עולם מששה סדריו זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף:

מימי שלג - כמו ומימי שלג גם אותם גזלו מן העולם לפי ששאול חטאו יש תיבות חסירות ווי"ן כמו (ירמיה יא) ואני ככבש אלוף והוא נפתר ככבש ואלוף עוד הרבה במחברת מנחם בן סרוק:

מלאכי פרק ג פסוק י

הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:

מצודת ציון מלאכי פרק ג פסוק י

(י) טרף - ענין מזון והוא מושאל ממזון החיה הבאה ע"י טריפה:

ובחנוני - מל' בחינה ונסיון:

נא - עתה:

ארובות - חלונות כמו וארובות השמים נפתחו (ראשית /בראשית/ ז):

והריקותי - ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו (קהלת יא):

בלי - הוא כמו אל ולא:

די - ענין הספוק:

6) בעון גזל הגובאי עולה, והרעב הווה, ובני אדם אוכלים בשר בניהן ובנותיהן

עמוס פרק ד פסוק א

שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה:

מצודת דוד עמוס פרק ד פסוק א

(א) פרות הבשן - הם נשי השרים בשמרון ועל כי היו מתענגות ושמנות מרוב כל המשילם אל הפרות הרועות בבשן במרעה שמן שהן שמנות ובריאות בשר:

העושקות דלים וגומר - וחוזר ומפרש שאינם עושקות בידיהן רק הן האומרות לבעליהן הביאה יין ונשתה ולפי שאין להם ממה להביא עושקים הדלים תשושי הכח ואם יעמדו נגדם רוצצים אותם ברדוי ומלקות א"כ העושק והרציצה באה ע"י הנשים וכאלו יעשום הם:

עמוס פרק ד פסוק ט

הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם יְקֹוָק: ס

רש"י עמוס פרק ד פסוק ט

(ט) הרבות גנותיכם - שאתם עוסקי' להרבות גנותיכם:

יאכל הגזם - אכל הגזם:

7) בעון עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין וביטול תורה חרב וביזה רבה

ויקרא פרק כו פסוק כה

וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב:

8) בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת - חיה רעה רבה, ובהמה כלה

ויקרא פרק כו פסוק כג

וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי:

רש"י ויקרא פרק כו פסוק כג

(כג) לא תוסרו לי - לשוב אלי:

ויקרא פרק כו פסוק כב

וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם:

רש"י ויקרא פרק כו פסוק כב

(כב) והשלחתי - לשון גירוי:

ושכלה אתכם - אין לי אלא חיה משכלת שדרכה בכך, בהמה שאין דרכה בכך מנין, תלמוד לומר (דברים לב כד) ושן בהמות אשלח בם, הרי שתים. ומנין שתהא ממיתה בנשיכתה, תלמוד לומר (שם) עם חמת זוחלי עפר. מה אלו נושכין וממיתין, אף אלו נושכין וממיתין. כבר היו שנים בארץ ישראל חמור נושך וממית, ערוד נושך וממית:

ושכלה אתכם - אלו הקטנים:

והכריתה את בהמתכם - מבחוץ:

והמעיטה אתכם - מבפנים:

ונשמו דרכיכם - שבילים גדולים ושבילים קטנים, הרי שבע פורעניות שן בהמה, ושן חיה, חמת זוחלי עפר, ושכלה, והכריתה, והמעיטה, ונשמו:

ויקרא פרק כו פסוק כה

בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ: ס

(מג) וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם:

ויקרא פרק יט פסוק יב

וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְקֹוָק:

רש"י ויקרא פרק יט פסוק יב

(יב) ולא תשבעו בשמי - למה נאמר, לפי שנאמר (שמות כ ז) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד, מנין לרבות כל הכנויין, תלמוד לומר ולא תשבעו בשמי לשקר, כל שם שיש לי:

ויקרא פרק כב פסוק לב

וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְקֹוָק מְקַדִּשְׁכֶם:

שמות פרק לא פסוק יד

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ:

אבן עזרא - הפירוש הקצר שמות פרק לא פסוק יד

(יד) וטעם ושמרתם את השבת - שיהי' יום קדש, שלא תעשה בו מלאכה שאדם צריך לה, כי הפסוק הראשון למלאכת השם. ואמר הגאון, כי טעם ושמרתם - להוסיף מחול על הקדש, כי לא ישמר הדבר כי אם בגדול ממנו, כל אחד ממחלליה מות יומת, וזה בפרהסיא, כי כל העושה בה מלאכה בסתר ונכרתה. ויאמר הגאון, כי פירושו: אם לא ימיתוהו בית דין - יכרת בידי שמים:

במדבר פרק לה פסוק לד

וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ

9) בעון שפיכות דמים בית המקדש חרב

במדבר פרק לה פסוק לג

וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:

רש"י במדבר פרק לה פסוק לג

(לג) ולא תחניפו - ולא תרשיעו, כתרגומו ולא תחייבון:

אבן עזרא במדבר פרק לה פסוק לג

(לג) יחניף - עשות רע בסתר. שופכו - פועל, כמו ובא גואלו (ויקרא כה, כה):

10) בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטין ויובלות - גלות בא לעולם

ויקרא פרק יח פסוק כח

וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם:

11) בעון נבלות פה צרות רבות, וגזירות קשות מתחדשות

ישעיהו פרק ט פסוק טז

עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה:

מצודת דוד ישעיהו פרק ט פסוק טז

(טז) לא ישמח - כי כשאדם חוטא ובא עליו העונש אין שמחה לפני המקום:

כלו חנף - כולם מחניפים לרשעים:

ועוד ידו נטויה - להכות בהם עוד יותר:

12) כל המנבל את פיו - מעמיקין לו גיהנם

משלי פרק כב פסוק יד

שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם יְקֹוָק <יפול> יִפָּל שָׁם:

רש"י משלי פרק כב פסוק יד

(יד) שוחה עמוקה פי זרות - פי עובדי גלולים:

זעום ה' - מי שהקב"ה שונאו נופל ונכשל בה:

זעום - נזוף מלפניו:

13) כל הממרק עצמו לעבירה - חבורות ופצעין יוצאין בו

משלי פרק כ פסוק ל

חַבֻּרוֹת פֶּצַע <תמריק> תַּמְרוּק בְּרָע וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן:

מצודת דוד משלי פרק כ פסוק ל

(ל) חבורות פצע - החבורות ופצעים הם המזככים באיש רע להעביר ממנו עכירת העון כי באלה יקבל הגמול ותלך העון:

ומכות - גם מכות בחדרי בטן יזככו העון:

14) אסכרה באה לעולם על המעשר,ועל לשון הרע.

תהלים פרק קא פסוק ז

לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי:

מצודת דוד תהלים פרק קא פסוק ז

(ז) לא ישב - אין אני מניח לשבת בביתי איש עושה מעשה רמיה:

לא יכון - לא יהיה נכון לשבת נגד עיני:

15) ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה:

כת ליצים

הושע פרק ז פסוק ה

יוֹם מַלְכֵּנוּ הֶחֱלוּ שָׂרִים חֲמַת מִיָּיִן מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים:

רש"י הושע פרק ז פסוק ה

(ה) יום מלכנו - ביום שהיה ממליכין את מלכיהם:

החלו שרים - נעשו שרינו חולים:

חמת מיין - מחום היין הבוער בם והמלך מושך ידו מן הטובי' והכשרים להתחבר את לוצצים:

וכת חניפים,

איוב פרק יג פסוק טז

גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא:

רש"י איוב פרק יג פסוק טז

(טז) גם הוא - וכאשר אני שלם עמו כן הוא גם הוא לי לישועה ולא תמצאו אתם חן בעיניו:

כי לא לפניו חנף יבוא - וזה שנא' להם (לקמן /איוב/ מב) כי לא דברתם אלי נכונה:

מצודת דוד איוב פרק יג פסוק טז

(טז) גם הוא - והן ידעתי כי מלבד זכיותי אשר רבו וילמדו עלי זכות יהיה גם הוא לי לישועה בעבור יושר אמרי כי חפצי באמת ולא להחניפו לומר לפניו הן צדקת כי אמנם חטאתי ואם לא כן הוא כי בעל חנף לא יבוא לפניו כי שנוא הוא לו:

וכת מספרי לשון הרע

תהלים פרק ה פסוק ה

כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגֻרְךָ רָע:

תהלים פרק ה

(י) כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן:

רש"י תהלים פרק ה פסוק י

(י) כי אין בפיהו נכונה - נראים כאוהבים והם אויבים:

קרבם הוות - מחשבותם מרמה:

קבר פתוח גרונם - לבלוע יגיע אחרים כקבר הבולע את הגוף:

יחליקון - דברי חלקלקו':