רי"ף מגילה דף י.
גמ' מגילה דף כט. – ל.
אורך השיעור הקולי ברי"ף
ר"ן ושו"ע הוא 34:40 דקות
אורך השיעור הקולי בפוסקים הוא 4:47
דקות
1) ראש
חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן
3) בשנייה קורין זכור ומפטירין
פקדתי את אשר עשה עמלק
4) בשלישית קורין פרה אדומה
ומפטירין וזרקתי עליכם, ואי זו היא שבת שלישית הסמוכה לרביעית
5) בשבת חמישי, שהוא כ"ט
באדר, מוציאין ב' ספרים: באחד קורא פרשת השבוע, ובשני: החדש הזה
6) באחד באדר משמיעין על השקלים
כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, ויהיה עתיד ליתן
7) הימים שראוי לקבוע בהם ראש
חדש אדר, זבד"ו; וסימן לשבתות ההפסקה, זט"ו ב"ו ד"ד
ובי"ו
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים
פרק יג הלכה כ
ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין
בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן, וכן אם חל ראש חדש אדר להיות בתוך השבת ואפילו
בערב שבת מקדימין וקורין בשבת שלפניו בפרשת שקלים, בשנייה קורין זכור ומפטירין
פקדתי את אשר עשה עמלק, אי זו היא שבת שנייה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בערב
שבת, בשלישית קורין פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם, ואי זו היא שבת שלישית
הסמוכה לרביעית, ברביעית קורין החדש הזה ומפטירין בראשון באחד לחדש, ואי זו היא
רביעית כל שחל ראש חדש ניסן להיות בתוכה ואפילו בערב שבת.
טור אורח חיים סימן תרפה
סדר הפרשיות ר"ח אדר שחל להיות
בשבת קורין פרשת שקלים שהיא כי תשא שהוא מענין השקלים עד ועשית כיור נחושת ומפטיר
ביהוידע בן שבע שנים ומוציאין ג' ספרים בא' קורין ו' בעניינו של יום בשני קורא אחד
בשל ר"ח ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים ובשבת שנייה מוציאין ב' ספרים וקורא
באחד מעניינו של יום והמפטיר קורא בשני זכור את אשר עשה לך עמלק עד סוף סדרא
ומפטיר כה אמר ה' פקדתי ובשבת שלישית שהוא ט"ו באדר מפסיקין ובשבת רביעית
שהוא כ"ב בחדש פרשת פרה אדומה באחד קורא הסדר ובשניה קורא המפטיר פרשת פרה
ומפטיר ביחזקאל וזרקתי עליכם מים טהורים ובשבת חמישית שהוא כ"ט בחודש פרשת
החדש הזה לכם ומפטירין בראשון באחד לחדש. חל ר"ח אדר הסמוך לניסן בתוך ימי
השבוע ואפילו בע"ש מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו ומפסיקין בשנייה כדי
שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה ואם חל פורים בע"ש מקדימין לקרות
פרשת זכור בשבת שלפניו ואז משתנה הסדר והנני מפרש הסדר לפי הימים שראוי לקבוע בהם
אדר והם ד' ימים שבת ויום שני ויום רביעי ויום ששי וסימן זבד"ו ואם חל
ר"ח אדר בשבת אז הסדר כמו שכתבתי לעיל ואם חל ר"ח אדר ביום השני מקדימין
וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה שהוא כ"ט בשבט ובשבת שנייה שהיא ששה באדר
מפסיקין ובשבת שלישית שהיא י"ג בו פרשת זכור ובשבת הרביעית שהיא כ' בו פרשת
פרה ובשבת חמישית שהיא כ"ז בו פרשת החדש ואם חל ר"ח אדר ברביעי מקדימין
וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה שהיא כ"ז בשבט ובשבת שנייה שהיא ד' באדר
מפסיקין ובשבת שלישית שהוא י"א בו פרשת זכור ובשבת רביעי שהוא י"ח בו
פרשת פרה ובשבת חמישי' שהיא כ"ה בו פרשת החודש ואם חל ר"ח אדר ביום ו'
מקדימין וקורין פרש' שקלים בשבת שעברה שהיא כ"ה בשבט בשבת שנייה שהיא ב' באדר
מפסיקין ובשלישית שהיא ט' בו פ' זכור וברביעית שהיא י"ו בו מפסיקין ובה' שהוא
כ"ג בו פרשת פרה ובוי"ו שהיא ר"ח ניסן פ' החדש סי' זט"ו
ב"ו ד"ד ובי"ו פירוש כשחל ר"ח אדר בשבת אז מפסיקין ט"ו
בו וסי' זט"ו וכשחל ביום ב' אז מפסיקין ו' בו וסימן ב"ו וכשחל ביום ד'
אז מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד וכשחל ביום ו' אז מפסיקין ב' בו וי"ו בו
וסימן ובי"ו פרשת שקלים כשחל להיות בשבת שבואתה תצוה במקום שהמפטיר עולה
למנין שבעה מוציאין ספר אחד וקורין מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת ובמקום שאין
המפטיר עולה למנין שבעה קורא מואתה תצוה עד סוף סדרא והשביעי שהוא מפטיר חוזר
וקורא מכי תשא ואם חל בשבת שבכי תשא עצמה במקום שהמפטיר עולה למנין ז' קורין ו'
מכי תשא עד סוף סדרא והשביעי שהוא המפטיר חוזר וקורא כי תשא עד ועשית כיור ובמקום
שאין המפטיר עולה למנין ז' קורין ז' מכי תשא עד סוף הסדרא והמפטיר חוזר וקורא מכי
תשא עד ועשית כיור ולפי חילוק סדרים שלנו לא יבא כך לעולם:
בית יוסף אורח חיים סימן תרפה
סדר הפרשיות. פירוש ארבע פרשיות שתקנו
חכמים לקרות מראש חדש אדר עד ראש חדש ניסן כמו ששנינו בפרק בני העיר (מגילה כט.)
ובגמרא פירשו שם (ע"ב) טעם קריאת ארבע פרשיות אלו בשבתות אלו:
ז וכתבו בתוספות בריש פרק היה קורא
(ברכות יג. ד"ה בלשון) דיש פרשיות המחוייבין לקרות דאורייתא כמו פרשת זכור
(דברים כה יז - יט) ופרשת פרה אדומה (במדבר יט א - כב):
א - ו ראש חדש אדר שחל להיות בשבת
קורין פרשת שקלים שהיא כי תשא וכו'. כל סימן זה מבואר בפרק בני העיר (שם):
והסימן שכתב זט"ו ב"ו
ד"ד ובי"ו. מבואר שם בדברי הרי"ף (י.) והרא"ש (סי' י):
ומ"ש ולפי חילוק סדרים שלנו לא
יבוא כך לעולם. פירוש דלדידן לא מתרמי פרשת שקלים לא בפרשת ואתה תצוה ולא בפרשת כי
תשא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפה
סעיף א
(א) [א*] ר"ח אדר הסמוך לניסן
שחל להיות בשבת, (ב) קורין <א> פרשת שקלים שהיא כי תשא, עד ועשית כיור נחשת,
(ג) ומפטיר: ויכרות יהוידע; ומוציאין שלשה ספרים: באחת קורא פרשת (ד) השבוע, (ה)
ובשני של ר"ח, ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח
חיים סימן תרפה סעיף א
(א) ר"ח אדר וכו' - אבאר בקיצור
ענין ד' פרשיות. והוא. חז"ל [א] תקנו לקרות ד' פרשיות בשנה מר"ח אדר עד
ר"ח ניסן לזכרון ד' דברים והם אלו. הראשונה היא פרשת שקלים לזכרון מצות מחצית
השקל שיתבאר בסמוך שהיו מחוייבים ליתן ללשכה לקרבן התמיד בכל שנה. השניה היא פרשת
זכור לזכור מעשה עמלק וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק
וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים. השלישית
היא פרשת פרה אדומה והיא בשבת שקודם פרשת החודש שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן
כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיהיו טהורים ויוכלו
לעשות הפסח בזמנו לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו ית' שגם עלינו יזרוק מים טהורים
במהרה. הרביעית פרשת החודש בשבת הסמוך לר"ח ניסן כדי לקדש חודש ניסן דכתיב
בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים אבל אין זה עיקר הקידוש כי עיקר הקידוש הוא בעת
ראית הלבנה שמקדשין אותו הב"ד ואין הקריאה הזאת אלא מדרבנן:
(ב) קורין פרשת שקלים - דאמר קרא [ב]
זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה והאי לחדשי יתירא הוא אלא אמרה תורה יש לך חודש
שאתה צריך לחדשו בהבאת עולות תמידין ומוספין מתרומה חדשה וזהו ניסן דגמרינן בגמרא
בג"ש שחודש זה הוא חודש ניסן וכיון דבניסן בעי לאקרובי מתרומה חדשה לכך
מקדמינן ומשמיעין על השקלים באדר הסמוך לו שיביאו שקליהם בר"ח ניסן ואנו
משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב בה ענין השקלים. יוצר יש לשחרית
וגם למוסף בפרשת שקלים ובפרשת החודש אבל בזכור ופרה לא תקנו במוסף [פמ"ג] אם
אירע שלא קראו הפרשה מענינו של יום [ג] אין לה תשלומין לשבת הבאה [שערי אפרים]. אם
שכחו הצבור לקרות פרשת שקלים וה"ה בשארי השלשה פרשיות אם כבר אמר הפטרה של
סדר השבוע בברכותיה ונזכרו צריכים לחזור ולהוציא ס"ת ולקרות הפרשה בברכה
לפניה ולאחריה ויאמר אח"כ קדיש ויפטיר בלא ברכה לפניה ולאחריה. ואם נזכרו אחר
שהתחיל לברך על הפטרה ואמר השם יגמור הברכה ויאמר קצת פסוקים מהפטרת השבוע [כדי
שתהיה לברכה מקום לחול] ובלא ברכה אחריה ויוציאו ס"ת ויקרא עולה אחד מענינו
של יום ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויקרא הפטרה בלא ברכה לפניה והברכות שלאחריה
יברך. ואם נזכרו מיד אחר שבירך ברכה אחרונה על התורה יוציאו ס"ת אחרת ויניח
אצל הראשונה ויאמר קדיש ואח"כ יקרא אחר שיפטיר מענינו של יום בברכותיה [שם]
אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה [ד] באדר ראשון צריך לחזור ולקרות המגילה בשני
ולענין הפרשיות בב"י משמע דא"צ לחזור אבל בד"מ ובא"ר כתבו
דצריך לחזור:
(ג) ומפטיר ויכרות יהוידע - כי שם
נזכר נדבות לבדק הבית. ואין מפטירין בשל ר"ח אף שהיא תדירה משום דמשקלים
סליקו בתורה ומפטירין בה:
(ד) השבוע - ששה אנשים ובמקום שנהגו
להוסיף מוסיפין [ש"א]:
(ה) ובשני של ר"ח - ומתחילין
וביום השבת [לבוש] ומניחין ס"ת השלישית אצלה ואומרים ח"ק. ואם אחר שגמר
פרשת השבת טעה ולקח הס"ת שהיתה מגוללת על פרשת שקלים ובירך לפניה והתחיל
לקרות יסיים בפרשת שקלים ואח"כ להעולה בס"ת השלישית למפטיר יקרא עמו
בפרשת ר"ח וההפטרה יאמר השמים כסאי מאחר שבקריאת התורה נסתיים מענין של שבת
ור"ח. וכן ה"ה בשבת פרשת החודש כשחל ר"ח ניסן בשבת והקדים לקרות
בפרשת החודש [ש"א]:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפה סעיף
ה
חל ראש חדש אדר הסמוך לניסן תוך ימי
השבוע, ואפילו בערב שבת, מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו, ומפסיקין בשנייה
כדי שתהא פ' זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה; ואם חל פורים בערב שבת, מקדימים
לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפה סעיף
ב
בשבת שניה מוציאין שני ספרים; באחד
קורא פרשת (ו) השבוע, ובשני קורא: זכור את אשר עשה לך (ז) עמלק, ומפטיר: (ח) פקדתי
את אשר עשה עמלק.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים
סימן תרפה סעיף ב
(ו) השבוע - ומניחין ס"ת השניה
אצלה ואומר ח"ק:
(ז) עמלק - עד לא תשכח:
(ח) פקדתי - כן הוא ברמב"ם
ובלבוש איתא ויאמר שמואל כה אמר ד' פקדתי את אשר עשה וגו':
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפה
סעיף ג
בשבת שלישי, שהוא ט"ו באדר,
מפסיקין; ובשבת ד' שהיא כ"ב לאדר מוציאין שני ספרים; באחד קורא בפרשת (ט)
השבוע, ובשני קורא פרשת (י) פרה, ומפטיר: וזרקתי עליכם מים טהורים (יא) (וע"ל
סי' קל"ז סעיף ה').
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים
סימן תרפה סעיף ג
(ט) השבוע - ומניחין ס"ת השניה
אצלה ואומרים ח"ק:
(י) פרה - בפרשת חוקת מתחלת הסדר עד
תטמא עד הערב:
(יא) וע"ל בסימן קל"ז
ס"ה - שם מבואר אם טעה ולא גמר כל הפרשה:
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפה
סעיף ד
בשבת חמישי, שהוא כ"ט באדר,
מוציאין ב' ספרים: באחד קורא פרשת (יב) השבוע, ובשני: החדש הזה (יג) לכם, ומפטיר:
בראשון באחד לחדש.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח
חיים סימן תרפה סעיף ד
(יב) השבוע - ומניחין ס"ת השניה
אצלה ואומרים ח"ק:
(יג) לכם - עד תאכלו מצות כשחל
ר"ח ניסן בשבת שאז הוא פרשת החודש מפטירין פ' החודש ולא השמים כסאי
[עט"ז בשם לבוש] ומוציאין ג' ספרים באחד קורין פרשת השבוע ומניחין השניה ואין
אומרין קדיש ומגביהין הראשונה וגוללין ופותחין השניה וקורין בפרשת ר"ח מן
וביום השבת עד ונסכו ומניחין השלישית ואומרין קדיש ומגביהין השניה וגוללין ופותחין
השלישית וקוראין למפטיר בפ' החודש [ש"א]:
רמב"ם הלכות שקלים פרק א הלכה
ט
באחד באדר משמיעין על השקלים כדי
שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, ויהיה עתיד ליתן, בחמשה עשר בו ישבו השולחנים
בכל מדינה ומדינה ותובעין בנחת כל מי שיתן להם יקבלו ממנו ומי שלא נתן אין כופין
אותו ליתן, בחמשה ועשרים בו ישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך כופין את מי שלא נתן עד
שיתן, וכל מי שלא יתן ממשכנין אותו ולוקחין עבוטו בעל כרחו ואפילו כסותו.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפה
סעיף ו
הימים שראוי לקבוע בהם ראש חדש אדר,
זבד"ו; וסימן לשבתות ההפסקה, זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו, כלומר:
כשחל ר"ח בשבת מפסיקין בחמשה עשר בו, וסימן זט"ו; וכשחל ביום ב' מפסיקין
בו' בו, וסימן ב"ו; וכשחל ביום ד' מפסיקין בד' בו, וסימן ד"ד; וכשחל
ביום ו' מפסיקין בשתי שבתות ב' בו וי"ו בו, וסימן ובי"ו.
ביאור הגר"א אורח חיים סימן
תרפה סעיף ו
הימים. ר"ה כ' א' סוכה מ"ג
ב'. וירושלמי ר' סימון כו' דלא אתא ערבתא בשבתא כו' הביאו תוס' שם ד"ה לא
ירושלמי פ"א דמגילה סוף הלכה ב' א"ר יוסא לית כאן חל להיות בשני ולית
כאן חל להיות בשבת חל להיות בשני צומא רבא בחד בשובא חל להיות בשבת צומא רבא
בערובתא:
כשחל ר"ח. כנ"ל:
וכשחל כו'. מתני' חל להיות בתוך כו':
וי"ו בו. גמרא שם ולא פליגי הא
כו':